"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רון חולדאי נגד חופש הביטוי

,עודכן

ארגון ימין בשם "הפרויקט לניצחון ישראל" פרסם שלט חוצות הנושא את המסר "שלום עושים רק עם אויבים מובסים". נראים בו אבו מאזן והנייה על ברכיהם בתנוחת כניעה, מעליהם מסוקי קרב, וסביבם הרס וחורבן. ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, הורה להסיר את השלטים בטענה שהם מסיתים לאלימות "שמזכירה את מעשי דאעש והנאצים". חולדאי הוסיף וטען כי הכללים נשברו, וכי "השפלתו של האחר אינה דרכנו".

חולדאי התגאה יותר מפעם אחת בשמירה על חופש הביטוי ועל הפלורליזם בעיר תל אביב. כשיצא להגנת חופש הביטוי של האמן שתחב דגל בישבנו, הגדיל חולדאי והצהיר בתוכנית טלוויזיה "אני מוכן להיהרג כדי שאתה תוכל לומר את דברך". כנראה שהחלק השני של הדברים - אם אתה ימני, אני אנצל את כוחי כראש העירייה כדי לסתום לך את הפה - ירד בעריכה.

אבל מדובר בעניין גדול יותר מהצביעות של חולדאי, המקפיד על פלורליזם ועל חופש הביטוי רק כלפי צד מסוים של המפה הפוליטית. במסה "על החירות" כתב הפילוסוף ג'ון סטיוארט מיל, כי אם הסיבות המצדיקות את חופש הביטוי אינן תקפות ביחס למקרה קיצוני, הן אינן תקפות ביחס לשום מקרה. ואכן, ההגנה על חופש הביטוי, גם ביחס לביטויים קיצוניים, הפכה לסממן מאפיין של הדמוקרטיה הליברלית.

גם אם אינו ליברל גדול, חולדאי עדיין מחויב לציית לדין, ובית המשפט קבע פעם אחר פעם כי אסור להסיר מודעות עם ביטויים פוליטיים משלטי חוצות. ב־2001 ביקש מאיר אינדור לפרסם בשלטי חוצות בירושלים את המודעה "יוסי שריד - שַׁמָּשׁ של ערפאת". עיריית ירושלים סירבה לכך, בהסתמך על פקודת העיריות ועל חוקי העזר של העירייה.

אינדור עתר לבג"ץ, וזה קיבל את העתירה. השופטת דליה דורנר פסקה כי: "חופש הביטוי הנפגע כתוצאה מסירוב העירייה, עניינו בביטוי פוליטי, וזכאי הוא איפוא להגנה המרבית... אכן, לשונה של המודעה המתוקנת גסה ומעליבה; אלא שכידוע, חופש הביטוי חל גם על ביטויים פוגעים ומרגיזים ואף שקריים".

ב־2016 פרסם "מכון אריק לפיוס ושלום" שלטי חוצות בגבעת שמואל, שבהם נכתב "למען הצבא כנראה שצריך את הסכסוך". במודעה ראו טנק ישראלי ומעליו דגל ישראל, שבו הוחלף מגן דוד במילה "סכסוך". עיריית גבעת שמואל הסירה את המודעות משלטי החוצות, אך גם במקרה זה פסק בית המשפט כי החלטת העירייה אינה כדין. השופט דנציגר פסק כי: "אין לראות בסמכות הכללית הנתונה לראש העירייה ככזו המאפשרת לו להטיל מגבלות רחבות על תוכנן של מודעות, בייחוד כשמדובר בביטויים בעלי גוון פוליטי".

רק לאחרונה קבע שופט העליון ניר הנדל, בשבתו כממלא מקום יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, כי חברות הפרסום חייבות לפרסם קמפיין של מפלגת נעם הקיצונית, אף שקמפיין זה כלל מסרים פוגעניים נגד הומוסקסואלים ונגד רפורמים.

לאור כל זאת, אין אלא לתמוה אם היועצים המשפטיים בעיריית תל אביב כשלו בתפקידם כאשר לא עדכנו את ראש העירייה חולדאי שהמעשה שלו אסור על פי דין, או שאמרו לו והוא בחר להתעלם מכך.

ניסים סופר הוא תלמיד מחקר באוניברסיטה העברית ופובליציסט

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר