דור שלא רוצה קביעות
הפרטת נמל חיפה היא צעד היסטורי נוסף בהתפתחות כלכלת ישראל. המדינה שהוקמה לפי גישתו של הרצל "לא בנדבה", מכוח יזמות, נקלעה לתאונה היסטורית - אדי המהפכה הבולשביקית.
אך בשני העשורים האחרונים היא משילה מעצמה את האידיאולוגיה הכושלת ומאפשרת לעצמה את הפריצה הכלכלית הבאה שעשויה להביא אותנו למקום הראוי לעם המבריק - לשורה הראשונה של המדינות במדד "תוצר לנפש".
מדובר ביעד שראש הממשלה בנימין נתניהו הציב כבר לפני עשור ונראה כמעט לא בר השגה. למדנו על בשרנו שנפוטיזם ופרוטקציוניזם לא עושים לנו טוב, בסופו של דבר גם לא למי שנהנה מהם באופן רגעי. בכנס שבו השתתפתי לאחרונה פנה אלי מנהל בדרג ביניים באחת החברות הממשלתיות שסיפר לי שהוא עוקב אחריי כבר שנים - עוקב ומתעצבן, אך לאחרונה הוא משנה את דעתו.
מה גרם לך לשינוי, שאלתי, והוא אמר: "הבן שלי. גם הוא מהנדס והוא גר בחו"ל 5 שנים וכעת הוא לא מתכוון לחזור בקרוב", אמר בכאב. "הצעתי לו עבודה איתי בחברה, אבל הוא לא מתעניין בקביעות ובפנסיה. הוא רוצה יזמות. זה דור אחר". ידידי החל לראות את הצד האחר של מה שנראה לו כהכי צודק. לא מדובר במקרה פרטי, תעיד על כך ח"כ שפיר הפורשת; השיח הפופוליסטי כבר לא זוכה לעדנה. הציבור מנוסה ופחות מתפתה להבטחות ריקות.
התשובה היא שוק פתוח. כך, למשל, האפשרות לעבור בין מקומות עבודה רווחיים קורצת יותר מהזדקנות במקום אחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
