הפרטת נמל חיפה היא צעד היסטורי נוסף בהתפתחות כלכלת ישראל. המדינה שהוקמה לפי גישתו של הרצל "לא בנדבה", מכוח יזמות, נקלעה לתאונה היסטורית - אדי המהפכה הבולשביקית.
אך בשני העשורים האחרונים היא משילה מעצמה את האידיאולוגיה הכושלת ומאפשרת לעצמה את הפריצה הכלכלית הבאה שעשויה להביא אותנו למקום הראוי לעם המבריק - לשורה הראשונה של המדינות במדד "תוצר לנפש".
מדובר ביעד שראש הממשלה בנימין נתניהו הציב כבר לפני עשור ונראה כמעט לא בר השגה. למדנו על בשרנו שנפוטיזם ופרוטקציוניזם לא עושים לנו טוב, בסופו של דבר גם לא למי שנהנה מהם באופן רגעי. בכנס שבו השתתפתי לאחרונה פנה אלי מנהל בדרג ביניים באחת החברות הממשלתיות שסיפר לי שהוא עוקב אחריי כבר שנים - עוקב ומתעצבן, אך לאחרונה הוא משנה את דעתו.
מה גרם לך לשינוי, שאלתי, והוא אמר: "הבן שלי. גם הוא מהנדס והוא גר בחו"ל 5 שנים וכעת הוא לא מתכוון לחזור בקרוב", אמר בכאב. "הצעתי לו עבודה איתי בחברה, אבל הוא לא מתעניין בקביעות ובפנסיה. הוא רוצה יזמות. זה דור אחר". ידידי החל לראות את הצד האחר של מה שנראה לו כהכי צודק. לא מדובר במקרה פרטי, תעיד על כך ח"כ שפיר הפורשת; השיח הפופוליסטי כבר לא זוכה לעדנה. הציבור מנוסה ופחות מתפתה להבטחות ריקות.
התשובה היא שוק פתוח. כך, למשל, האפשרות לעבור בין מקומות עבודה רווחיים קורצת יותר מהזדקנות במקום אחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו