קריאת השכמה מהמציאות

התגברות האירועים האנטישמיים חייבת לאותת ליהודי ארה"ב: השנאה מגיעה מכל הכיוונים • אם לא יפנימו בקהילה את מקורותיה החברתיים והפוליטיים - המחיר יהיה גבוה הרבה יותר

לפני כחודש, ב־10 בדצמבר, נרצחו בסופרמרקט כשר בג'רזי סיטי שני יהודים חרדים, עובד המקום ובלש משטרה. הרוצחים, אפרו־אמריקנים, נורו ונהרגו בידי כוחות הביטחון. בעקבות האירוע שיתף בעמוד הפייסבוק שלו מנהל בית ספר תיכון וחבר הקהילה השחורה בעיר, טור דעה מעיתון מקומי שקרא לדו־שיח בין הקהילה היהודית לזו האפרו־אמריקנית. ג'ון טרל־פייג', חברה במועצת החינוך העירונית, הגיבה בזעם לפוסט השיתוף וכתבה בין היתר ש"שישה רבנים" עסקו בסחר באיברים של שחורים. היא גם האשימה שהיהודים "משתילים סמים ונשק בקהילה השחורה" ואם כל זה לא מספיק, סיימה בגיבוי לרוצחים. 

"מר אנדרסון וגב' גרהאם (שני היורים, בעלי רקע אנטישמי; ק"ג) נכנסו ישר לתוך הסופר הכשר", ציינה טרל־פייג', "אני מאמינה שהם ידעו כי ייצאו משם מתים. איזה מסר הם ניסו להעביר? האם יש לנו את האומץ לבחון את התשובה למסר שלהם?"

מוצאים תירוצים לאנטישמיות בשמאל ובקרב הקהילה השחורה. מפגן תמיכה ליד ביתו של הרב רוטנברג במונסי // צילום: אי.אף.פי

ראש עיריית ג'רזי סיטי דרש מטרל־פייג' להתפטר ממועצת החינוך שבה כיהנה וכך גם המושל של מדינת ניו ג'רזי. ישיבת המועצה שתוכננה ל־20 בדצמבר היתה אמורה לכלול גינוי של דבריה ובקשת התפטרות. אלא שהישיבה נדחתה, וגם זו שנקבעה במקומה, והיא לא התפטרה.

לקראת הישיבה שתוכננה, בניסיון השלישי, ל־2 בינואר, גיבתה סיעת השחורים במפלגה הדמוקרטית של מחוז הדסון (הכוללת את ג'רזי סיטי) את טרל־פייג'. גם מועמד דמוקרטי לקונגרס מנפת בחירה הכוללת את העיר, גיבה אותה והפגנת תמיכה בה תוכננה להתקיים שעה לפני פתיחת ישיבת המועצה.

הפוגרום המתגלגל נגד היהודים האורתודוקסים באזור העיר ניו יורק, הגיע לשיא נוסף עם פיגוע הדקירה שביצע גרפטון תומאס בבית הרב חיים רוטנברג במונסי. במהלך החג אירעו עשרות מתקפות אחרות, תשע בלבד דווחו בחדשות. 

הלקאה עצמית

קיימים שלושה מקורות של אנטישמיות פעילה בארה"ב: אנטישמיות של לבנים גזענים המחוברים לאידיאולוגיה הנאצית; אנטישמיות משמאל, השוללת את זכות הקיום של היהודים כעם (בסגנון בריה"מ ואש"ף/חמאס); ואנטישמיות שחורה. זו האחרונה צמחה באופן משמעותי אחרי מלחמת ששת הימים, כאשר הסעודים החלו להזרים כספים לקהילה השחורה תוך הפצת האסלאם ומימון אומת האסלאם השחור. בשנים האחרונות התקרבה האנטישמיות השחורה לזו השמאלנית האנטי־ישראלית, עקב חיבור שעשו בשמאל בין ישראל "הנאצית", כובשת הפלשתינים, לבין אלימות משטרתית נגד שחורים באמריקה והשחורים בכלל. קמפיין הקורא לרשויות המשטרה האמריקניות להחרים את משטרת ישראל פועל במישרין ובהצלחה משמעותית, כדי להדביק את שנאת ישראל לשנאת יהודים בקרב השחורים באמריקה. וכך, לא מפתיע שהמפגע במונסי חיפוש בגוגל "בתי כנסת ציוניים" בעיירה.

המספרים מדברים בעד עצמם: עד ספטמבר האחרון כבר חלה עלייה של 63 אחוזים במתקפות אנטישמיות בעיר ניו יורק לעומת 2018. מן הסתם, הנתונים הסופיים ל־2019 יהיו גדולים הרבה יותר, כשאף לא אחת מהמתקפות בוצעה על ידי ניאו־נאצים. 

האם היהודים האמריקנים, שרובם דמוקרטים ליברלים, סוף־סוף מוכנים להבין את מהות האיום האנטישמי, את מקורותיו החברתיים והפוליטיים, או שמא צריכים עוד רמזים? קודם כל, הם חייבים להתעורר מהשקר שמנהיגיהם מספרים להם, ולפיו האיום האנטישמי הגדול ביותר מגיע מהימין הפוליטי והאידיאולוגי. על פי נתוני הליגה נגד השמצה, רמת האנטישמיות בקרב הקהילה השחורה היא בערך כפולה מהאנטישמיות בקרב הציבור הכללי. סקרי פיו מראים כבר מאז שנות האלפיים כי רמת העוינות לישראל וליהודים גדולה בקרב השמאל הפוליטי, בעוד בקרב הימין הפוליטי היא הולכת ומצטמצמת. 

להתנער מהנרטיב השקרי

מסיבות פוליטיות, יהודים ליברלים רבים מוצאים תירוצים לאנטישמים בשמאל ובקרב השחורים. כך קורה שאפילו היהודים הפרו־ישראלים בקמפוסים, כמו גם כל הארגונים היהודיים הגדולים באמריקה, תומכים ב"שתי מדינות" בכל מאודם בתקווה לפייס את אלו השוללים את זכותם להביע את עמדתם. 

וכך, במקום להוקיע את הגזענות בקרב הקהילה השחורה, היהודים הליברלים מאשימים את עצמם בגזענות. באמצע דצמבר המדמם, התנועה הרפורמית החליטה לתמוך בדרישת שילומים לשחורים בעוון פשע העבדות. כדי להסביר את המהלך, פרסם הרב יונה פסנר, אחד מראשי התנועה הרפורמית, טור שבו גינה את "הגזענות שעוד שוררת בבתי הכנסת ובקהילות שלנו". פובליציסטים יהודים אמרו כי היהודים בג'רזי סיטי הביאו את הטבח על עצמם כי לא היתה להם זכות להיכנס לגור בשכונת השחורים.

לעומת סובלנותם כלפי אנטישמים שמאלנים ושחורים, כל רב ליברלי מסוגל לדקלם הרצאה מפורטת על סכנת הימין הלאומני והקשרים שיש כביכול בינו לבין הנשיא דונלד טראמפ. רבנים ליברלים רבים מבטלים בשאט נפש את חשיבות העובדה שטראמפ הוא סב לנכדים יהודים אורתודוקסים, מהנשיאים התומכים ביותר שהיו לישראל ועושה יותר למען המלחמה באנטישמיות באקדמיה האמריקנית מכל נשיא אמריקני לפניו. 

השקר השני שהיהודים צריכים להתעורר ממנו הוא השקר שהמפלגה הדמוקרטית היא מפלגת הבית של היהודים. לקראת הבחירות לקונגרס ב־2018, ניאו־נאצי בשם ארתור ג'ונס זכה בבחירות הרפובליקניות המקדימות בנפת בחירה באילינוי עקב היותו המועמד הרפובליקני היחיד. כאשר התברר כי הוא ניאו־נאצי, מפלגתו ביקשה מהרפובליקנים להצביע עבור המועמד הדמוקרטי. זה דינו של רפובליקני הנחשף כאנטישמי. 

לעומת זאת, הסיפור של טרל־פייג' אינו ייחודי. הסיעה הדמוקרטית בקונגרס סירבה לגנות את חברת הקונגרס האנטישמית, אילהן עומאר, לאחר שזו הביעה עמדות אנטישמיות קיצוניות. הסיעה השחורה בקונגרס היא אחת החזקות ביותר בבית הנבחרים ומסרבת לגנות את האנטישמיות של לואיס פרקאן (מנהיג תנועת "אומת האסלאם"). חברים בולטים בה מתחבקים עימו בפרהסיה וכאשר ברק אובאמה רץ לנשיאות ב־2008, הוא סירב להוקיע את פרקאן כשהודיע על תמיכתו בו. 

בשבוע האחרון שוחררה ללא ערבות אישה שנעצרה אחרי שתקפה באלימות שלוש נשים יהודיות בברוקלין. למחרת השחרור תקפה עוד קורבן ונעצרה שוב - ושוב שוחררה ללא ערבות. 

כל עוד יהודים לא יתנערו מהנרטיב השקרי שלהם ויכירו בכך שיש אנטישמיות פעילה גם מימין, גם משמאל וגם בקהילה השחורה; ובכך שיש רפובליקנים שמגנים את האנטישמים מכל הסוגים, ולא מעט דמוקרטים שתומכים בהם ומקדמים מדיניות אנטישמית - לא יבוא להם מזור והמתקפות רק יתגברו בהיקפן ובאלימותן. מההתבטאויות והמעשים של ההנהגה היהודית השבוע, נראה כי יצטרכו לסבול עוד הרבה עד שיתעוררו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו