ניצחון לנתניהו, בעיה לליכוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו החל את הקריירה הפוליטית שלו כנץ מובהק, הדוגל בגישות שונות לחלוטין מאלה של המרכז־שמאל לפתרון הסכסוך הישראלי־פלשתיני ולמניעת הפיכתה של ישראל למדינה דו־לאומית.

הוא הרבה לדבר על אישים ערבים המקבלים את רעיונותיו, ואשר איתם ינהל דו־שיח כאשר יגיע לשלטון; הוא הבטיח לבטל את הסכם אוסלו; הוא התנגד בכל תוקף לוותר על רמת הגולן או על חלקה; הכריז כי הקמתה של מדינה פלשתינית תהא אסון; ראה בירדן את פלשתין והתנגד בתוקף לשחרור אסירים פלשתינים תמורת שבויים או חטופים ישראלים.

בתקופת כהונתו הראשונה חזר בו מן הכוונה לבטל את הסכם אוסלו, הסכים לוויתורים משמעותיים בגדה המערבית, וניהל משא ומתן עם הסורים על רמת הגולן. בעשר השנים האחרונות חזר בו מהתנגדותו לפתרון שתי המדינות, והודיע על תמיכה בפתרון "אסוני" זה, הוביל לעסקת חילופי האסירים הדרמטית ביותר בתולדות ישראל (עסקת שליט), וקיים דיונים - אשר לא הבשילו לידי הסכם - שבהם נתן את הסכמתו הלא פומבית למשא ומתן עם אש"ף על בסיס קווי 67'.

בשנים האחרונות חזר נתניהו לגלגולו הראשון. דומה ששוב אינו רואה תוחלת בפתרון שתי המדינות, והוא מדבר על סיפוח בקעת הירדן ושטחי ההתנחלויות בגדה המערבית, אף שהוא מבין היטב מה משמעות הדבר לגבי המשך התיאום הביטחוני עם הרשות הפלשתינית ולגבי הסכמי השלום עם ירדן ומצרים. גם משילוב תלמידי כהנא כחלק לגיטימי מן הימין הישראלי הוא אינו נרתע.

ההתמודדות בפריימריז מול גדעון סער, המציג עצמו כניצי וימני אף יותר מנתניהו, דחקה בנתניהו להיצמד אף יותר לימין. נתניהו צריך היה להשקיע ב"בייס", ואין זה מקרה שמצא עצמו בגדה המערבית, מעניק הבטחות על בנייה נוספת ועל חיזוק ההתיישבות - כל זה לצד ההחלטה הפרובוקטיבית של שר הביטחון נפתלי בנט, בגיבויו, להקים עוד שכונה יהודית בלב חברון.

נתניהו השיג את מטרתו: מי שמתבוננים בחלוקה הגיאוגרפית של ההצבעה בפריימריז של הליכוד, רואים שסער כמעט ניצח בתל אביב, אבל נתניהו ניצח בגדול ב"בייס", והדבר בולט במיוחד בקרב המתנחלים. אלא שהניצחון האישי של נתניהו עלול לגבות מחיר מהליכוד: הקרב הפוליטי, גם בפעם השלישית, מתנהל במרכז המגרש.

מול כחול לבן, המציגה עצמה כמפלגת מרכז המתנערת מהקצוות בימין ובשמאל, מתייצבת מפלגת השלטון כמפלגת מרכז־ימין פרגמטית, המבקשת לשכנע את הציבור הבלתי משוכנע, כי היא מסוגלת להעניק את התשובות הנכונות והשקולות ביותר לאתגרים שישראל ניצבת בפניהם. מיקומו הניצי של נתניהו, שהועצם בעקבות הפריימריז, עשוי לסייע לו במאמץ לשאוב קולות ממפלגות הימין הקיצוני, אך יקשה עליו במאמץ העיקרי שלו.