"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אקלים - In, ישראל - Out

,עודכן

לא רק בישראל; גם בארה"ב מתחולל עתה מאבק בחירות, ותוכנו עלול להשפיע גם על מי שייבחר פה להנהגה. פחות משנה לבחירות לנשיאות, ושמה של ישראל, בהחלט שלא בטובתה, מככב בעימותים המקדימים.

מסקנה אחת כבר מתבהרת, מתוך שפעת העימותים לקראת מינוי המועמד הדמוקרטי שיתמודד במרוץ לנשיאות מול הנשיא טראמפ: לא ניכר שם חיזור לוהט אחר הקול היהודי. מי שנותן את הטון כיום במפלגה הדמוקרטית הוא האגף הקולני של השמאל הקיצוני, הסוציאליסטי, והמתחרים שם מזהים נימת הסכמה, גם בקרב הציבור היהודי, עם מתיחת ביקורת על ישראל. והביקורת, כשלעצמה, לגיטימית.

הסנאטור ברני סנדרס אמנם אינו מייצג מדינה - ורמונט - שבה הקול היהודי יכריע. אולם הצהרותיו בדבר התניית הסיוע הצבאי לישראל בשינוי היחס לפלשתינים, מהדהדות מחוף אל חוף. סנדרס, נזכיר, הוא מיקירי שדולת השמאל, ג'יי־סטריט. הוא גם מכנה את נתניהו "גזען". בעבר היה אחד מיוזמי ההיעדרות של הסנאטורים בנאומו של נתניהו בקונגרס. סנדרס אינו בדעת יחיד. שותפים לו גם הסנאטורית המרשימה אליזבט וורן וראש עיר במדינת אינדיאנה, פיט בוטיגיג.

מול אלה מתמודד ג'ו ביידן, סגן הנשיא לשעבר. הוא נחשב למתון יותר ביחס לעמיתיו, לפחות בגישתו לעימות הישראלי־פלשתיני. אבל גם בפיו ביקורת על מדיניות נתניהו: ביידן שולל את הרמזים שמשמיע ראש הממשלה בדבר כוונות הסיפוח של בקעת הירדן וגם של יהודה ושומרון. ביידן מבטיח כי אם ייבחר, ילחץ על ישראל לתמוך בהקמת מדינה פלשתינית.

כך מתארך לו מרחק עצום מן העמדה המסורתית, שלפיה פתרון העימות הישראלי־פלשתיני תלוי במשא ומתן ישיר בין הצדדים. לא עוד. והסחף הזה נובע, ככל הנראה, גם מהביקורת שמותח ציבור מקרב המצביעים היהודים. אלה מבטאים את התחושה כי הצבעתם למועמד זה או אחר איננה תלויה במידת אהדתו לישראל, אלא בעמדותיו לגבי סוגיות רחוקות שנות אור, למשל אנרגיה ירוקה או התחממות כדור הארץ. אפשר גם לייחס את העמדות הביקורתיות על ישראל למורשת שהותיר הנשיא אובאמה. הוא היה מורה הדרך.

לא אחת הפגין נתניהו את היחסים האישיים, הקרובים מאוד, בינו לבין הנשיא טראמפ. יחסים אלה הניבו, בין השאר, את המחוות המדיניות של טראמפ, כמו ההכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת שגרירות ארה"ב לעיר. ייתכן כי ההסתייגות של חוגים יהודיים ליברליים מן הנשיא טראמפ, הלחוץ בין דיוני ההדחה, חורכת את תמיכתם במדיניות הישראלית.

ואצלנו, העיסוק ללא הרף, לפעמים עד לזרא, במאבקים הפוליטיים הפנימיים, אסור שיאפיל על הכורח בחידוש התמיכה הדו־מפלגתית בישראל, תמיכה שהתקיימה בשני בתי הנבחרים. זו עוד משימה, כבדה, חשובה, המצריכה טיפול דחוף של מי שייבחר מקרב המתמודדים אצלנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר