"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להחזיר את האמון במערכת אכיפת החוק

,עודכן

בג"ץדן אתמול בסוגיית ההאזנה למכשירים הסלולרייםשל יועצי ראש הממשלה, במסגרת חקירה בעניין הטרדה לכאורה של עד המדינה שלמה פילבר. גם בדיון זה, כמו בעבר, שמענו תירוצים קלושים ובלתי משכנעים מפרקליטים לתקלות הרבות במהלך חקירות תיקי נתניהו. תקלה פה, אי דיוק שם, אי הבנה במקום אחר ומכתב לשופטים מכהנים שנשלח בטעות. אירועים חמורים שכלל לא נחקרו. בתיקי ראש הממשלה ניתנה חסינות מוחלטת למשטרה ולפרקליטות.

לא צריך להיות הבלש הידוע הרקול פוארו על מנת להניח שהיועצים עצמם, יונתן אוריך ועופר גולן, לא עניינו את החוקרים. מטרת תפיסת הסלולריים, בניגוד להוראות ולחוק, נועדה לברר אם ניתן לקשור להטרדה גם את ראש הממשלה, היעד העיקרי לשיתוף פעולה בין המשטרה, התקשורת והפרקליטות.

בפרשת האי היווני אמר היועץ המשפטי אז ושופט בית המשפט העליון כיום, מני מזוז, שפרקליטת המדינה לשעבר, עדנה ארבל, הציבה מטרה - להאשים את ראש הממשלה שרון. לדבריו, המטרה שארבל הציבה הקרינה על כל צוות הפרקליטות. לדברי מזוז, "התהליך שהיה כאן הוא בלתי מתקבל על הדעת". בענין נתניהו, שי ניצן הציב מטרה זהה, כתב אישום נגד נתניהו. הפעם, אל צוות הפרקליטות הצטרף גם היועץ המשפטי מנדלבליט. טענת ניצן, שיש צוות גדול בפרקליטות שמסכים למהלכיו, אינה משכנעת, הצוות כולו מגויס. כעת נעשה ניסיון לגייס גם את בית המשפט העליון למערכה, באמצעות הלבנת חדירה גסה לפרטיות ופגיעה בכבוד האדם, בניגוד לחוק ולהוראות.

מערכת אכיפת החוק, כולל בתי המשפט, מצויה במשבר מהותי, ויש אומרים שבר טקטוני. כאשר פרקליט המדינה נאלץ לעבור מכלי תקשורת אחד לאחר על מנת להסביר את מהלכיו והתנהלותו, זו הוכחה מובהקת למדרון התלול שבו מצויה המערכת, בעיקר כשטיעוניו אינם משכנעים.

השופט מישאל חשין ז"ל אמר בראיון על ההחלטה שלא להעמיד לדין את שרון ז"ל בעניין האי היווני: "אני יכול רק לומר שכשאדם, בשביל לשוטט באינטרנט, מקבל 600 אלף דולר והבטחה לעוד שני מיליון, צריך להיות שוטה כדי לחשוב שהוא באמת קיבל את הכסף בשביל העבודה. לא חשבתי להיות במיעוט. אבל באותו זמן כל העם רצה ששרון לא יעמוד לדין, בגלל שהיתה תוכנית ההתנתקות, ואם שרון היה עומד לדין לא היתה התנתקות". רמז עבה לעובדה שגם מערכת אכיפת החוק פועלת על פי תחושות הציבור ועמדות השופטים.

לטובת שלטון החוק, חיוני ששופטי בית המשפט העליון לא ילכו שבי אחרי רצון התקשורת ומצביעי השמאל, שהמסר היחיד שלהם הוא "רק לא ביבי". הגיעה העת שבית המשפט העליון, כבר בדיון על הסלולריים, יפסיק את מסע הציד המזוהם, כדי להחזיר את האמון במערכת אכיפת החוק - אמון חיוני מאין כמותו.

בג"ץ דן אתמול בסוגיית ההאזנה למכשירים הסלולריים של יועצי ראש הממשלה, במסגרת חקירה בעניין הטרדה לכאורה של עד המדינה שלמה פילבר. גם בדיון זה, כמו בעבר, שמענו תירוצים קלושים ובלתי משכנעים מפרקליטים לתקלות הרבות במהלך חקירות תיקי נתניהו. תקלה פה, אי דיוק שם, אי הבנה במקום אחר ומכתב לשופטים מכהנים שנשלח בטעות. אירועים חמורים שכלל לא נחקרו. בתיקי ראש הממשלה ניתנה חסינות מוחלטת למשטרה ולפרקליטות.

לא צריך להיות הבלש הידוע הרקול פוארו על מנת להניח שהיועצים עצמם, יונתן אוריך ועופר גולן, לא עניינו את החוקרים. מטרת תפיסת הסלולריים, בניגוד להוראות ולחוק, נועדה לברר אם ניתן לקשור להטרדה גם את ראש הממשלה, היעד העיקרי לשיתוף פעולה בין המשטרה, התקשורת והפרקליטות.

בפרשת האי היווני אמר היועץ המשפטי אז ושופט בית המשפט העליון כיום, מני מזוז, שפרקליטת המדינה לשעבר, עדנה ארבל, הציבה מטרה - להאשים את ראש הממשלה שרון. לדבריו, המטרה שארבל הציבה הקרינה על כל צוות הפרקליטות. לדברי מזוז, "התהליך שהיה כאן הוא בלתי מתקבל על הדעת". בענין נתניהו, שי ניצן הציב מטרה זהה, כתב אישום נגד נתניהו. הפעם, אל צוות הפרקליטות הצטרף גם היועץ המשפטי מנדלבליט. טענת ניצן, שיש צוות גדול בפרקליטות שמסכים למהלכיו, אינה משכנעת, הצוות כולו מגויס. כעת נעשה ניסיון לגייס גם את בית המשפט העליון למערכה, באמצעות הלבנת חדירה גסה לפרטיות ופגיעה בכבוד האדם, בניגוד לחוק ולהוראות.

מערכת אכיפת החוק, כולל בתי המשפט, מצויה במשבר מהותי, ויש אומרים שבר טקטוני. כאשר פרקליט המדינה נאלץ לעבור מכלי תקשורת אחד לאחר על מנת להסביר את מהלכיו והתנהלותו, זו הוכחה מובהקת למדרון התלול שבו מצויה המערכת, בעיקר כשטיעוניו אינם משכנעים.

השופט מישאל חשין ז"ל אמר בראיון על ההחלטה שלא להעמיד לדין את שרון ז"ל בעניין האי היווני: "אני יכול רק לומר שכשאדם, בשביל לשוטט באינטרנט, מקבל 600 אלף דולר והבטחה לעוד שני מיליון, צריך להיות שוטה כדי לחשוב שהוא באמת קיבל את הכסף בשביל העבודה. לא חשבתי להיות במיעוט. אבל באותו זמן כל העם רצה ששרון לא יעמוד לדין, בגלל שהיתה תוכנית ההתנתקות, ואם שרון היה עומד לדין לא היתה התנתקות". רמז עבה לעובדה שגם מערכת אכיפת החוק פועלת על פי תחושות הציבור ועמדות השופטים.

לטובת שלטון החוק, חיוני ששופטי בית המשפט העליון לא ילכו שבי אחרי רצון התקשורת ומצביעי השמאל, שהמסר היחיד שלהם הוא "רק לא ביבי". הגיעה העת שבית המשפט העליון, כבר בדיון על הסלולריים, יפסיק את מסע הציד המזוהם, כדי להחזיר את האמון במערכת אכיפת החוק - אמון חיוני מאין כמותו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר