"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אוקסימורון גיוס בחורי הישיבה

,עודכן

זיוף - או ניפוח - מספר תלמידי הישיבה המשרתים בצה"ל, הוא כמובן חמור, והאחראים לו צריכים לתת את הדין. אבל אחרי שאמרנו את המובן מאליו, צריך גם להודות שהצבא נקלע בעניין זה למצב בלתי אפשרי.

מכסות הגיוס שתוכננו היו יומרניות מדי, ומי שרצה להוכיח כי אפשר לעמוד בהן חש, בתחילה, שאין זה נורא כל כך לכלול בין בני הישיבות גם חובשי כיפות אחרים, וכשגם זה לא הספיק - להכניס אל מתחת למטרייה גם חילונים. אבל האמת היא שאנחנו מרמים את עצמנו, ומי שמכיר את השטח החרדי יודע שעניין גיוס בחורי הישיבה הוא אוקסימורון.

הסיפור ידוע. בן־גוריון נענה לבקשה לדחות את שירותם של חרדים צעירים שלמדו בישיבות, מתוך תחושה כי מדובר בעולם הולך ונעלם, ומרצון לשמור על גחלת הישיבות. ראש הממשלה הראשון הסכים למכסה של 400 בני ישיבות, 200 בכל שנתון.

כשמנחם בגין הקים את ממשלתו הראשונה, הוא הכריז על ביטול המכסות, וכל בחורי הישיבה זכו בדחייה, שהפכה למעשה לפטור מלא. מי שאפשר להם את אישור ה"דחייה" היה ועד ראשי הישיבות, שמשרד הביטחון הפקיד בידיו את הקביעה מיהו בחור ישיבה. מאותו רגע הפכו הצעירים שבויים בידי הוועד, כיוון שמי שהוועד לא הסכים להגדירו כבחור ישיבה, נאלץ, רחמנא לצלן, להתגייס לצבא כמו כל צעיר ישראלי.

את השד ששוחרר מן הבקבוק ב־1977 לא היה אפשר להחזיר לשם. צעירים חרדים מתייחסים לגיוס לצה"ל כאל שירות בצבא הצאר, שמצווה להימלט ממנו. את ההתנפלות של קיצונים חרדים על צעירים חרדים המשרתים בצבא אפשר להסביר רק על רקע היחס הזה לשירות הצבאי. כל הגורמים הנוגעים בדבר פוסלים גיוס חרדים בכוח, וכל ההצעות שהועלו עד כה - נכשלו. נוסף על כך, בגלל המחויבות לגיוס חרדים, היחידות הייעודיות שבהן הם בכל זאת משרתים עוברות חרדיזציה מואצת בכל הנוגע להיבטים כמו שירות משותף של בנים ובנות ודיני כשרות, והצבא נאלץ להיערך באופן חריג לקליטתם.

כדי להיות מעשיים, מצד אחד, ולמנוע אפליה בוטה מאוד בין בחורי הישיבה שאינם משרתים, לבין הציבור המשרת, יש הכרח לייצר קנה מידה אחד לאוכלוסייה כולה, ולאפשר לכל גבר, שהוא אזרח ישראלי המקבל צו גיוס, לקבל פטור מגיוס זה, בדיוק בתנאים שבהם מקבלת אישה אזרחית ישראל פטור כזה, על פי חוק שירות ביטחון. מי שיוכיח כי מטעמי מצפון או מטעמים שבהווי חיים דתי אינו יכול לשרת - לא ישרת.

ברגע שיתקבל תיקון כזה לחוק, ינותק הקשר בין ועד ראשי הישיבות לבין הגיוס לצה"ל, צעירים חרדים שאינם רוצים להמשיך באופן מלאכותי את לימודיהם בישיבה ייכנסו באופן חוקי לשוק העבודה, השוויון בחוק יובטח, והמגזר החרדי יינצל מעוני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר