"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האיש שבזכותו עלתה עדה שלמה

,עודכן

היום, יום שני, כ"ט בתשרי תש"ף, חל יום פטירתו ה־64 של ד"ר יעקב פייטלוביץ' ז"ל. שמו אולי אינו מוכר לישראלים רבים, אך פועלו וזכרו זוכים להכרה ולהוקרה בקרב קהילת יוצאי אתיופיה. פייטלוביץ' הוא ככל הנראה האדם היחיד שלזכותו אפשר לזקוף את ראשית החיבור שבין יהודי אתיופיה לשאר קהילות היהודים בעולם, ובעקבות כך את עצם עלייתו ארצה של שבט שהיה עלול להישכח בגנזי ההיסטוריה.

ד"ר פייטלוביץ' נולד למשפחה חסידית בפולין. בזמן לימודיו בסורבון הצרפתי התוודע לדבר קיומם של יהודים באתיופיה, ומאז הקדיש את כל חייו לחיבורם מחדש לכלל ישראל. לצורך כך גייס 80 רבנים מכל העולם, כולל הרב הראשי לישראל, הרב קוק זצ"ל, לכתיבת איגרת תמיכה ביהודים אלו, ואף גייס כספים מיהודי העולם, ובפרט מהברון רוטשילד, לצורך הקמת גוף שיטפל בצורכי הקהילה ובהקמת בית ספר להוראת עברית לקראת האפשרות להעלאתם ארצה.

פייטלוביץ' אף חקר ותיעד את מסורותיהם, כפי שנודעו לו בשהותו עימם, ובהיותו בקי בלשונותיהם גם תרגם רבים מכתביהם כדי להציגם בעולם. מ־1903 ועד מותו ב־1955 נדד הלוך ושוב בין אתיופיה לאירופה.

פייטלוביץ' נודע גם במאמציו לסכל את ניסיונות המיסיון הנוצרי, שפעל באותן שנים באתיופיה, לשכנע את בני עדת ביתא ישראל לקבל על עצמם את ישו. ב־1906 פורסם בכתב עת מיסיונרי מכתב ממיסיונר מומר מג'נסה שבאתיופיה, המספר כיצד, לאחר ארבע שעות הטפה, פנה אליו אחד מזקני הקהילה ואמר לו: "לא מזמן היה יהודי מצרפת בגונדר ולקח איתו שני צעירים שלנו. כשיחזרו אלה, יגידו לנו אם אמונתנו היא הנכונה או אמונתכם. עד אז נישאר פלשים. אל תשתדלו להעביר אותנו על דתנו".

כהכרת טובה לאדם דגול זה, ראוי לפחות ביום פטירתו לפקוד את מקום קבורתו. היום יתחיל מהלך ראשוני בכיוון זה, כשתיערך אזכרה במניין על קברו בבית העלמין הישן בנחלת יצחק, השוכן בגבולן של גבעתיים ותל אביב.

דומה כי שליחותו ההיסטורית של פייטלוביץ' רלוונטית מתמיד בימים אלה, שבהם החברה הישראלית שואלת כיצד לאחות את הקרעים ולמצוא את המשותף והמאחד. בקרב קהילת יוצאי אתיופיה, כאמור, פועלו זוכה עד היום להוקרה ולהערכה. העובדה שזכרו ותרומתו אינם ידועים דיים לישראלים שאינם קשורים לקהילה, מחייבת תיקון; לא רק כלפי זכרו באופן אישי, אלא גם ביחס לפרק חשוב, משמעותי וסמלי כל כך בתולדות הציונות בכלל, ולקורות יהודי אתיופיה בפרט.

הרב חנניה בלומרט הוא רב קהילת יהודי אתיופיה בבת ים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר