זה לא השקל, זו הבירוקרטיה
יוקר המחיה בארץ הוא בעיקר תולדה של ביורוקרטיה. אנחנו משלמים על ממשלה גדולה, על התאגדויות עובדים בעלות כוח לא פרופורציונלי, על ריבוי רשויות מקומיות ובעיקר על הגישה האנטי־עסקית של כל אלה.
השקל החזק לא פוגע בנו באופן מיוחד. היקף היצוא הישראלי נמצא במגמת עלייה והוא שובר שיא חדש בכל אחת מהשנים האחרונות, שבמהלכן השקל התחזק. אם נבדוק, למשל, את רמת הרווחיות של רשתות המזון הציבוריות (הנסחרות בבורסה), נגלה שהרווחיות שלהן לא גבוהה מהמקובל בעולם - כ־2%. בתחום הכואב לנו במיוחד, הדיור, הרווח הקבלני המקובל בארץ נמוך מהמקובל בעולם. למעט מיזמי בנייה מסחרית יוצאי דופן, הרווח היזמי והקבלני על דירות נמוך מהמקובל במרבית מדינות המערב. המחירים הגבוהים נובעים משנים ארוכות שאורכים תהליכי הרישוי והרישום.
המשך התחזקות השקל יהפוך את החיים בישראל ליקרים באופן קיצוני מדי לעולם, הנחשב בעולם הגלובלי חלופה מדאיגה לצעירים. הפתרון הוא לא להחליש את השקל, אלא לצמצם את מנגנוני הביורוקרטיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
