"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדילמה הטורקית של טראמפ

,עודכן

בחודשים האחרונים מחריפה המתיחות ביחסי ארה"ב וטורקיה. הפנטגון הזהיר את אנקרה מפורשות כמה פעמים, כי רכישת מערכת ההגנה האווירית הרוסית, ה־S-400, תעלה לה בהוצאתה מתוכנית ייצור מטוסי ה־35-F. החשש האמריקני נובע, בין השאר, מכך שהרוסים ישתמשו במערכת לאיסוף מודיעין איכותי על המטוסים.

טורקיה החליטה שלא לשעות לאיומים, ולאחר שקיבלה את המשלוח הראשון של המערכת באמצע יולי, הודיעה וושינגטון רשמית על סילוקה מהתוכנית. ארדואן, מצידו, הכריז שארצו תספק את צרכיה הצבאיים ממקורות אחרים, איום שזכה לתוקף עם ההצעה הרוסית להעמיד לרשות טורקיה את מטוסי הסוחוי SU-35 המתקדמים שלה.

מערכת ה־S-400 ומטוסי ה־SU-35 תוכננו ויוצרו כמענה לטכנולוגיית החמיקה האמריקנית וכדי להפיל את מטוסי נאט"ו. טורקיה היא אחת החברות הוותיקות והחשובות בברית הצפון־אטלנטית: היקף כוחותיה הקונבנציונליים בברית הוא הגדול ביותר אחרי ארה"ב, ואפשר להניח שבעצם רכישת מערכת ההגנה הרוסית נחצה הרוביקון.

באופן מסורתי, מבקשת רוסיה לערער את שיתוף הפעולה הביטחוני והפוליטי בין ארה"ב לטורקיה על ידי החרפת הספקנות ההדדית בין שתי המדינות, ליבוי שיח אנטי־אמריקני, הדהוד התעמולה הממשלתית והשתקת ביקורת. כך בוטל בתחילת השבוע שידור ראיון בערוץ "ספוטניק טורקיה" עם רה"מ לשעבר, אחמט דבוטאולו, לאחר שמתח ביקורת חריפה על התנהלותו של ארדואן.

ככלל, מטרתם המרכזית של ניסיונות ההשפעה הרוסיים באירופה ממוקדת בצמצום התמיכה בהחלטות מדיניות פרו־אמריקניות וזריעת חוסר אמון בנאט"ו בקרב חברות הברית. במדינה כמו טורקיה, שבה הדיסאינפורמציה המקומית ממילא משתוללת, מוסקבה אינה צריכה להתאמץ יתר על המידה. בהקשר זה, פרישה אפשרית של טורקיה מהברית יכולה להיות הישג יוקרתי במיוחד עבור רוסיה.

לפי חקיקת CAATSA, שהועברה בסנאט לאחר המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ב־2016, על הנשיא להטיל עיצומים על כל גורם המעורב בעסקאות הגנה או מודיעין עם רוסיה; עסקת ה־S-400 בהחלט עונה על קריטריון זה. אם טראמפ יממש את איומו, יהיה בכך משום מסר תקיף שעשוי לשרת את חיזוק ההרתעה האמריקנית בכלל, וכלפי איראן בפרט, בייחוד על רקע המתיחות במפרץ הפרסי.

עם זאת, קשה להפריז בחשיבותה הגיאו־פוליטית של טורקיה, מה גם שלהוצאתה מתוכנית ה־F-35 צפויות להיות השלכות כלכליות קשות עבור ארה"ב. לנוכח הטלת הסנקציות על הודו בשנה שעברה, לאחר שרכשה מרוסיה את מערכת ה־S-400, נראה שטראמפ יהיה חייב לנקוט גזירה שווה גם כלפי טורקיה. עם זאת, יש לקוות שלאחר המקל הוא ישכיל להעניק גם את הגזר, ובכך ימנע מארדואן ליפול לזרועותיו של פוטין ואל חיבוק הדוב הרוסי, דבר שעשוי להוביל לטריפת הקלפים מחדש במזרח התיכון.

פנינה שוקר היא חוקרת (מלגאית ניובאואר) במכון למחקרי ביטחון לאומי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר פנינה שוקר

ד"ר פנינה שוקר היא חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ומרצה במרכז האקדמי "שלם"

כדאילהכיר