לטפל בזהירות בזהות היהודית

התבטאותו האומללה של שר החינוך הרב פרץ, שלפיה ההתבוללות היא "שואה שנייה", מציפה שוב במלוא עוצמתה את שאלת הזהות היהודית ברמה הערכית והמערכתית. בניגוד לסוגיות "דת ומדינה" אחרות, השאלה נוגעת לא רק למי שחי בישראל, אלא למיליוני יהודים בעולם. במובן ההסדרי־חוקי, תפוח האדמה הלוהט הזה יהיה מהסוגיות הראשונות שהממשלה שתקום לאחר הבחירות תצטרך להתמודד איתן.

שאלת מיהו יהודי ומהו גיור תקף בישראל מטרידה את החברה בישראל ואת יהודי התפוצות כבר עשרות שנים, ועומדת במרכז המחלוקת הפוליטית. לשאלה הזו היבטים פורמליים משפטיים, אבל גם היבטים ערכיים ורגשיים עמוקים. יש לה השלכות הרות גורל על מאות אלפי ישראלים ועל מיליוני יהודים שחיים בחו"ל. "מיהו יהודי" היא, ככל הנראה, השאלה הסבוכה ביותר מבין סוגיות דת ומדינה, משום שהיא מחדדת את השילוש הישראלי הייחודי של לאום־דת־מדינה הכרוכים בה יחדיו. יש לה השפעות מכריעות על אופיה של המדינה, משום שבאמצעות חוק השבות, המדינה נותנת את מפתח הכניסה לישראל לכל מי שמוכר על ידיה כיהודי.

כ־400 אלף אזרחים חיים בארץ כישראלים־יהודים לכל דבר: לומדים במערכת החינוך הישראלית, משרתים בצבא ומשולבים בכל מעגלי העשייה. למרות זאת, מבחינת ההגדרה ההלכתית, הם לא יהודים. רובם היו שמחים להצטרף לעם היהודי גם באופן רשמי, לו רק היה בנמצא הליך גיור שמקבל את התפיסות ההלכתיות המתחשבות במעמדם המיוחד ובזיקתם המשמעותית לעם היהודי.

מעבר לים, בעיקר בארה"ב, חיים מיליוני יהודים מהזרמים הלא אורתודוקסיים, שתשובתם לשאלה "מיהו יהודי" אינה מוכרת מבחינה הלכתית. הם רואים את עצמם, כמו גם את בני משפחותיהם הלא יהודים מבחינה הלכתית, כיהודים לכל דבר. כששר החינוך דיבר על התבוללות ושואה, הוא התכוון אליהם. נכון שחלק מהיהודים הללו, כמה מהם יהודים כשרים לגמרי, מתרחק מישראל ומהיהדות, ואובד. אבל חלק לא מבוטל מהם חבר בקהילות יהודיות, חוגג את החגים היהודיים, וכן, גם קרוב יותר לישראל ומזוהה איתה יותר.

בעוד ברוב הסוגיות הפנים־ישראליות, השפעתה של המדיניות הישראלית מוגבלת לאזרחי ישראל - כשמדובר בשאלות של זהות יהודית, כל החלטה וכל התבטאות בישראל מהדהדות גם ברחבי העולם היהודי. גם אלו מקרב יהודי התפוצות שלא שוקלים לעלות למדינת ישראל, תופסים את המדינה היהודית כבית אפשרי ורואים בהחלטותיה לגבי הזהות היהודית הצהרה רבת משמעות הנוגעת גם לחייהם. הצהרות והחלטות המעוררות ניכור גורמות לרבים מהם להתרחק מישראל, ולמעשה דוחקות אותם מהמעגל היהודי.

היחס המשפטי לסוגיית הזהות היהודית והגיור התקף בישראל מורכב. הגדרות חוקיות עמומות, בצירוף שורה של החלטות של בית המשפט העליון, הביאו לכך שכמעט כל גיור שנעשה בקהילה יהודית בעולם מוכר בישראל.

עקרונית, ראוי להסדיר את הסוגיה המהותית הזו באופן מוסכם וקוהרנטי. אבל חוכמת המעשה והרגישות מובילות למסקנה שגם בעמימות ובחוסר האחידות גלום יתרון. טוב יעשו אפוא כלל הגורמים המחליטים והעוסקים בסוגיה, דתיים וחרדים, רפורמים וכל השאר, אם ייזהרו בדבריהם ובהחלטותיהם ויידעו שעיני מיליוני יהודים בארץ וברחבי העולם נשואות אליהם. בידם להרחיק, אבל בידם גם לקרב.

ד"ר שוקי פרידמן הוא מנהל המרכז ללאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס