הבוחר החליט על סדר יום אזרחי חדש, אשר בראשו, כך נראה, ניצבת סוגיית ה"שוויון בנטל". מונח זה, שכבר השתרש אצלנו, מוטעה ביסודו, שכן לשרת בצבא או בשירות הלאומי, לעשות למען הכלל, אינו "נטל", כי אם במידה רבה הכרח מוסרי ואף זכות. אבל גם אם יושג השינוי המיוחל (או השוויון, למי שבכל זאת מתעקש, אף ששוויון מלא לא יהיה לעולם), עדיין תישאר קבוצת מיעוט שתמשיך לשרת ולתת יותר מהאחרות, ולאו דווקא תגדל באופן משמעותי בעקבות אותו שינוי. אלה הם המילואימניקים. אחוזים ספורים בלבד מהאוכלוסייה משרתים במילואים בפועל - מיום בשנה ועד 100 ימים ויותר בשנה. ככל שעולה מספר ימי המילואים השנתי, בכפוף לתפקידים, לדרגות וליחידות השונות, כך מצטמצם והולך מספר המשרתים. הסיבה שמערך המילואים לא יגדל משמעותית, גם אם יוגדל הגיוס לצבא, היא אורח החיים בעידן המודרני. במירוץ החיים והתחרותיות, שירות המילואים הוא מגבלה ומכשול לאיש המילואים ולסביבתו (רעייתו ומעסיקיו). כיום מעסיקים רבים מעדיפים שלא להעסיק אנשי מילואים, ה"נעלמים" להם לכמה ימים בשנה. רבות מנשות המילואימניקים עובדות ומנהלות קריירה, וכשבעליהן במילואים עליהן לנהל את משק הבית ולדאוג לילדים. ממילואים למילואים אני רואה את הקשיים המתגברים והולכים על בעלי המשפחות, ואל הלחץ הגובר מצד נשותיהם נוסף הלחץ מצד המעסיקים. וזה עוד בטרם דיברנו על העצמאים שבקרב המילואימניקים. כדי לשמר משאב אנושי יקר זה, חשוב לקבל החלטה ערכית מתוך אינטרס לאומי ולהעניק למילואימניקים העדפה מתקנת בחוק בכמה תחומים. כזו שתתגמל מעסיקים, נשות מילואימניקים, עצמאים, סטודנטים ואת כלל אנשי המילואים. ההעדפה הזאת תינתן בכפוף לאורך השירות, אולם לא כתשלום ישיר ולא כשכר - לא לשם כך אנו באים לשרת. דרכי התגמול הן רבות ומגוונות ותהיינה בעלות משמעות והוקרה אמיתית, למשל: הטבות מס והנחות בקרקעות, בארנונה, בדיור ובלימודים, העדפת מילואימניקים בשירות הציבורי והעדפת מילואימניקים ומעסיקיהם במכרזים ציבוריים. קידום זכויות אזרחיות במסגרת המו"מ הקואליציוני למען אזרחים אלה, שעולים על מדים בכל עת שבה הם נדרשים ומגינים בגופם על המדינה, הוא חובה מוסרית וערכית, ועל כן חל על כלל המפלגות במו"מ, כולל המפלגות החרדיות. כבר לא בושה לומר שמי שמשרת, מי שנותן, שווה יותר וצריך לקבל יותר - ואם צריך, גם על חשבון המשתמטים עצמם. בצבא לימדו אותנו שאין לא יכול, יש לא רוצה. הממשלה שתקום תוכל לחולל שינוי מהפכני ביחס לאנשי המילואים. הכותב הוא ראש אגף מדיניות ומרכז תחום מילואים בתנועת אם תרצו
