"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבטן הרכה: שדה קרב הסייבר

,עודכן

במלחמה הבאה הטילים יגיעו לתל אביב והלוחמה תהיה קיברנטית. אלה הם שני המאפיינים העיקריים, המיוחסים על פי רוב לקונפליקט הביטחוני העתידי של ישראל. הלוחמה המוכרת לנו, זו שבמסגרתה נשמעות אזעקות צבע אדום ואנו פוקדים את חדרי המקלט, נמדדת לפי מספר התקיפות, החיסולים הממוקדים, ההסברה, המדד האמורפי "השגת היעדים", ואולי יותר מכל - הפגיעות באזורים מאוכלסים.

דבר אחד בטוח - אלה מדדים השונים בהרבה, לעיתים עד כדי ההפך המוחלט, מאלה המודדים או עתידים למדוד מלחמת סייבר.

מרחב הסייבר של ישראל אינו מוגן על ידי כיפת ברזל. לא הוא, ולא המרחבים במדינות אחרות, גם לא המתקדמות ביותר. ביום הדין יהיה כל ארגון בארץ אחראי לעצמו. בשל המודרניזציה הרבה, המאפיינת את המדינה ברמה הטכנולוגית, יש בהחלט הרבה על מה להגן. אך המודרניזציה הזו, שעבורנו היא בהחלט סיבה טובה לגאווה, היא דווקא "בטן רכה", גדולה במיוחד, בלוחמה מהסוג הזה. זאת בניגוד, כנראה, למדינות שדווקא אינן מוגדרות כ"מעצמות סייבר", אך לכל הדעות מוגדרות כאויבות הפוטנציאליות הבאות של ישראל. להן הבטן, כנראה, רכה פחות.

עצם החשש הגדול הפוקד אותנו, שעה שיציבותו של ארגון דוגמת "פלאפון" מתערערת - גם אם לפי שעה נשללה האפשרות שמדובר במתקפת סייבר - הוא לבדו הבהרה לכך שהמדד לצליחת הלוחמה אינו מסתכם ביכולתנו ההתקפית.

החשש הזה הוא מוצדק ביותר, בין שהיה מדובר במתקפה ממשית ובין שלאו. קריסתה של מרכזייה אחת בלבד גרמה לבהלה משמעותית ברחוב הישראלי, וזו אחת מתוך שלוש. מגוון האפשרויות של אויב פוטנציאלי, המסמן את ישראל כיעד למתקפת סייבר, הוא כמעט אינסופי. ביום שבו יהיה מדובר במתקפה אמיתית על אחד מאותם ארגוני ה"בטן הרכה", אנו עלולים למצוא את עצמנו, שוב, מול סימן שאלה גדול בנושא הניצחון - גם במלחמה הזו.

אין לטעות ביכולותיה של ישראל לפתח ולשווק טכנולוגיה הגנתית, שם היא זוכה למקום של כבוד ביחס לכל מקום בעולם, וביכולותיה של ישראל להגן על עצמה. במסגרת אירועי עמוד ענן הוכיחה ישראל כי יש פעילות ממשית לחיזוק יכולות ההגנה שלה מפני מלחמה נורמטיבית.

אם ההערכות הבטוחות כל כך בעניין הקיברנטיות של המלחמה הבאה הן אכן נכונות, צריכה ישראל לאמץ מהר, הרבה יותר מהר, יכולות הגנתיות ממשיות בהרבה, ויותר מכך - שונות בהרבה ממה שהכרנו עד כה.

בתום השנה האחרונה כמעט שלא היה אפשר להבחין בארגון אשר לא נתן דעתו על נושא מלחמות הסייבר, ובראש ובראשונה ארגוני הממשל והביטחון; אלה ממהרים להקצות מימון ולהקים פעילויות שונות, החל מיחידת סייבר וכלה במטה סייבר. דוקטרינת הלחימה בנושא מגובשת בימים אלה, ואין ספק כי היכולות ההתקפיות מועשרות בכל שעה, ואולי כבר מזמן הגיעו לשיאן במונחים בינלאומיים. עם זאת, קשה לקבוע כי אלה יבטיחו ניצחון ברור לישראל במקרה של לוחמה אמיתית, כזו שתתרחש מעל לפני השטח.

הכותב הוא מומחה ללוחמת סייבר ומייסד חברת ניוטרון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר