היעד: לעקוף את ישראל ביתנו | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היעד: לעקוף את ישראל ביתנו

, עודכן

העונה הנוכחית של סדרת המתח הפוליטית בהמשכים, "הקרבות בימין", תגיע לסיומה בתחילת חודש אוגוסט, אז יוגשו הרשימות לכנסת. אך יש רק דרך אחת להבטיח סוף טוב בפרק הסיום: איחוד של לפחות ארבע מפלגות בימין.

יש מי שמעדיף להישאר על העץ שעליו טיפס, ויש מי שבוחר למלא את תפקיד המבוגר האחראי. בשבוע שעבר, מייד אחרי השלכת הבוץ ההדדית והמיותרת בין שר החינוך לשעבר נפתלי בנט לח"כ מוטי יוגב, החל יו"ר מפלגת האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ' לנסות להוריד את ראשי מפלגות הימין מהעץ הגבוה שעליו טיפסו, ולהכין את הקרקע לרשימה מאוחדת של מפלגות הימין. לכולם יש דרישות, ולכל אחד נימוקים מובנים משלו. אבל מכולם נדרשת היום פרגמטיות ונכונות להתפשר.

הימין שמימין לליכוד צריך להשיג בסבב ב' של בחירות 2019 לפחות 12 מנדטים. זה יקרה רק אם כולם ילכו יחד. פחות אגו; יותר אחריות ציבורית. הדרך היחידה לסכל את כוונתו של ליברמן לכפות ממשלת אחדות שתחליש את המחנה הלאומי - ואולי אף להמליץ על מועמד השמאל לראשות הממשלה - היא לעקוף, ובגדול, את "ישראל ביתנו" במספר המנדטים. זה היעד.

לוויכוחים בתוך הימין ובוודאי בתוך הציונות הדתית יש מקום, אבל ניהולם עכשיו לא יועיל, משום שהימין מתחיל את מערכת הבחירות הנוכחית מעמדת נחיתות ברורה. לא בהכרח נחיתות רעיונית, אלא נחיתות מורלית. בפרק הקודם, הימין ניצח בבחירות אבל הפסיד במערכה על הרכבת הממשלה. מצביעי הימין ציפו, ובצדק, לארבע שנים חזקות בשלטון, אך קיבלו בזבוז של מיליארדים. הימין שמימין לליכוד התפצל, המפצלים הפסידו. עכשיו, כשמונחת לפתחם ההזדמנות לתקן, הם עסוקים בקטטה על המקום הראשון ברשימה. המתכון ידוע: בתרחיש הנכון, תוגש רשימה מאוחדת, אפילו בצורת בלוק טכני בלבד, של לפחות ארבע מפלגות: הימין החדש, הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית.

בבחירות הקרובות יש להבטיח ימין חזק, שיורכב ממפלגת הליכוד וממפלגה דומיננטית אחת בלבד לימינו, שעימה יוכל להקים קואליציה המחויבת לערכי המחנה הלאומי. הבחירה תהיה בין מדיניות שבבסיסה החלת ריבונות וקידום מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לבין מדיניות שמאל: ויתור על שטחים ורפיסות מול הפלשתינים; בין קואליציה חזקה שתצליח להעביר חוקים לאומיים בעלי ערך אסטרטגי, לבין קואליציה חלשה.

טוב עשה ח"כ סמוטריץ' שקידם את השיח הפרגמטי צעד נוסף לעבר האיחוד המיוחל בימין. עכשיו נותר ליו"ר הבית היהודי הרב רפי פרץ לנטרל את רעשי הרקע של עסקני מפלגתו, לאשרר בהקדם את ההסכם עם תקומה ועוצמה יהודית, ולאחר מכן לשבת בחדר ולדבר על הפרטים עם השרים לשעבר בנט ושקד, עד שייצא עשן לבן; עד לאיחוד המיוחל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר