ליברמן מאיים, והציבור ישלם

"כמה שמאיימים עלי, כך זה נותן לי יותר מוטיבציה ומאתגר יותר", אמר אביגדור ליברמן ביום שני האחרון וחשף טפחיים מהתנהלותו היצרית. המשפט הזה, כמו רבות מאמירותיו מאז הבחירות, מלמד באופן ברור שענייניות היא ממנו והלאה. אחרי שגילינו שהדיבור הקשוח, היעדר ההומור וטון הבס המאיים לא באו לידי ביטוי בתפקודו מול הטרור, גם ממושבו בתפקיד הבכיר ביותר במערכת הביטחון, מתברר שהמיצג הזה משרת אגו וציניות.

אפשר לומר להגנתו שזכותו לא להגיע להסכמה על הרכבת הממשלה ולהעדיף לחזור לבוחר. זו בהחלט זכות השמורה לכל ראש מפלגה, אלא שהשאלה היא מהי הסיבה לעשות זאת ובאיזה מחיר זה נעשה. די ברור שאי אפשר למצוא בוחר אחד מבוחריו שיידע להסביר מהו הפער בין דרישתו של ליברמן לבין ההצעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בשני המקרים מדובר בכך שהממשלה תעשה צעד נוסף בחיוב החרדים להגיע ללשכות הגיוס, ובשני המקרים ברור שצה"ל לא יוכל לגייס אותם. אף אחד לא יכול לטעון לטוהר כוונותיו של ליברמן בשם התמימות או הטיפשות. הוא יודע זאת, כמו אחרון הפקידים בלשכת הגיוס.

כל ראש מפלגה - קטנה כגדולה - שמוכן להוביל לבחירות חוזרות בשם דבקות דווקאית בנוסח הצעת חוק מסוימת מאוד, חושף כוונות אחרות לגמרי. עדיין לא נולדה המפלגה שלא נאלצה להתפשר כדי להתאים את עצמה לקואליציה חדשה. ברור ששאר מפלגות הימין, והליכוד בראשן, להוטות לממש את הזכות שנפלה בחלקן להקים ממשלה בעקבות הבחירות. גם ראשי המפלגות החרדיות גילו גמישות בעניין, כשהסכימו להצעה של נתניהו שמפרטת מכסות גיוס חרדים ומשיתה עיצומים על משתמטים. החרדים מבינים שלא יוכלו לדבוק בהתנגדותם, וגם החלופה - האופוזיציה - לא תביא לגניזת החוק.

ליברמן מנסה לתפוס את מקומו של יאיר לפיד ולצבור מומנטום על שנאת החרדים. אלא שהבוחרים שלו כנראה ישמחו יותר לעוד 100 שקלים בקצבת הזקנה מאשר למשכורת מנופחת לעוד הורים חרדים מגויסים. משכורת חייל נשוי עם ילד אחד עומדת כיום על קרוב ל־3,500 שקלים. הצבא משתתף גם בשכר דירה ונותן מענקים נוספים. גיוס מאסיבי של חיילים חרדים בתנאים אלה הופך למעשה את הצבא לצבא מקצועי. האם זה מה שנחוץ לבוחרי ליברמן? האם בעבור זה הצביעו למפלגתו? די ברור שלא.

נכון לכתיבת שורות אלה ליברמן מוכן לטלטל את המדינה ואת קופת המדינה, תוך שהוא אוחז בנימוק הקלוש של דבקות בנוסח הצעת החוק שגיבש. הוא כמובן יודע שסבב בחירות נוסף יעלה לקופת המדינה באופן ישיר כ־900 מיליון שקלים, בתוספת כ־2 מיליארדי שקלים של יום השבתון. במילים אחרות, כל אזרח בישראל – מתינוק שנולד ועד הקשיש שבנו – יוכל לקבל 220 שקלים, לו יחלקו את העלות של הבחירות האלה. בינתיים, השרים של הממשלה הקודמת ימשיכו להגיע למשרדם ולקבל משכורתם. נהגיהם ימשיכו להסיעם ברכבי השרד למקום העבודה הקודם שלהם, שבו כבר אין להם שום אפשרות לקבל החלטות. הם ימשיכו ליהנות משכרם ומתנאיהם, לכודים במקום עבודה בלי מעש, כמו רוב הפקידות שתמשיך להמתין לרגע הפקודה.

אין ספק שלליברמן עזות המצח הדרושה כדי לרוץ פעם נוספת לבחירות. כמו רוצח המתעקש להשתתף בהלוויית הנרצח, הוא יבוא לבקש שוב את אמון הבוחר.