בימים עברו עוד חגגו הישראלים את עצם תקומתה של מדינת ישראל המחודשת, כפי שקרא לה בן־גוריון. הציבור התמכר בחדווה לטקסים שהתעצבו בשני העשורים הראשונים למדינה. המעבר מקדושת יום הזיכרון וקדרותו אל אווירת החג התכולה־לבנה היה קשה אך טבעי. אווירת הקורבן והגבורה היתה מפויסת, בנוסח הכיתוב המופלא החקוק על אנדרטת גדוד 54 של גבעתי מדרום לנגבה ושדה יואב: "ההלך, ברדתך לנגב - זכור אותנו".
וכך, כשהדמעות חונקות את גרוננו לזכרם של אחינו, ניערך לטקס הדלקת המשואות, ונופתע שוב מאיזו כוריאוגרפיה שאיש לא ציפה לה. הפעם דומה שנכנס ממד חדש לחגיגות העצמאות. זה כבר לא רק החג על עצם הקמת המדינה, אלא איזו מדינה הקימו האבות המייסדים ואיך ישראל עומדת היום בהשוואה למעצמות המערב. אז לתזכורת: ב־14 במאי 1948 הוכרז על הקמת מדינה שהיא הגשמת הלאומיות היהודית.
"זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם, עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית", הכריז דוד בן־גוריון.
.jpg)
הכרזת העצמאות ב־1948. אין תחליף ללאומיות היהודית // צילום: לע"מ
במילים השחוקות של היום, בן־גוריון הכריז על הגשמת זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי, ואף הודיע על המשפט המוכר ביותר מהמגילה: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל - היא מדינת ישראל". עם ישראל והלאום היהודי אינם רע הכרחי, איזו עצם קרפיון מקציצת גפילטע פיש שנתקעה למוסד כלשהו בגרון. זהו עצם העניין.
אבל זו מדינה שעמדה בכל ההבטחות של מייסדי תש"ח, ואף מעל ומעבר. הובטחו יסודות החירות, הצדק והשלום - חופש המצפון. כל הדברים הטובים שאפשרו לשופט שמעון אגרנט להגיע למסקנה המעניינת, כי מדינת ישראל היא לא פחות מאשר מדינה דמוקרטית, כאשר פסק את הלכת "קול העם". וראה זה פלא, היא דמוקרטית - למרות העובדה שיהודית ודמוקרטית לא ירדו יחדיו לעולם בתש"ח.
אין תחליף ללאומיות היהודית, שהיא גרעין הסולידריות שבשמה שוב יצאו חיילינו השבוע לרדוף אחר רוצחיו של טרומפלדור. והרעות. וקדושת הרצון. בזכות הלאומיות הזאת הדמוקרטיה הישראלית אינה מתפוררת, אלא מתפקדת די טוב. הפעם לא נפנה מבטינו אל שכנינו במזרח התיכון שעולמם קרס ונשמח על מה שיש לנו; אלא במבט אל הדמוקרטיות הגדולות, דוגמת צרפת, בריטניה, גרמניה וארה"ב - לא רק שלישראל אין במה להתבייש; היא יכולה לשמש דוגמה לאותן מדינות שנכנסו למדרון של התפוררות ולשיתוק ממשלי. לעומתן, ישראל חסונה, משגשגת ויודעת להגן על עצמה גם בכוח. בשם כל ערכי מגילת העצמאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו