רצח נשים במגזר הערבי – לא גזירת גורל

האם רצח של נשים צעירות בוער לכם? האם אתם בכל פעם מתקוממים מחדש כשאתם מגלים שבישראל של היום, במאה ה-21, לאישה אין ביטחון של ממש בעיר שלה וככל הנראה אפילו לא במשפחה שלה?

לכמה מכם מוכר השם נג'לאא אלעמורי? אם לא, אני לא אהיה מופתע. וגם אם כן, כמה מכם נחרדו אתמול למשמע הידיעה על מציאת גופה ליד תל-חדיד, שככל הנראה קשורה להיעלמות של נג'לאא אלעמורי לפני שבועיים מלוד. שימו לב, מדובר בצעירה בת 19 שפשוט נעלמה בלי להותיר עקבות, וכל מה שאנו יודעים כעת זה שחמישה מבני משפחתה נעצרו. שאר הפרטים נמצאים תחת צו איסור פרסום של בית המשפט.

איני מתווכח עם צו איסור פרסום, אבל אני כואב ואפילו מאד זועם את העובדה שלא מדובר בצעירה הערבייה השנייה, השלישית או הרביעית מהעיר לוד שנרצחת בשנים האחרונות. תזכורת קצרה: דיאנה אבו קטיפן מלוד, ילדה בת 18, נרצחה במרץ האחרון יום לפני חתונתה על ידי בני משפחה שלה שהתנגדו לחתונתה. אימא אסמהן, נרצחה בלוד לפני 13 שנים, מקרה הרצח שלה לא פוענח עד היום. שלוש הנשים האלו מצטרפות לאמאל אזברגה ובעלה ג'דוע, בני זוג בסוף שנות ה-30 לחייהם, שנרצחו בדצמבר האחרון, תחזיקו טוב, סמוך למטה יחידת להב 433 בלוד.

המציאות הזו אינה מחלה ייחודית לעיר לוד. ככה זה גם ברמלה, שם נשים רבות ממשפחה אחת נרצחו בשנים האחרונות, ככה זה ביפו ובמקומות רבים אחרים במגזר הערבי, שם רצח נשים על רקע כבוד המשפחה הפך לתעשייה סיטונאית של מוות.

בדיון בהול בכנסת, הוצגו נתונים משנת 2014. משנת 1991 ועד היום נרצחו 137 נשים ערביות, וקיימת עלייה במספר הנשים שנרצחות בידי בני-זוגן. שיעור הפענוח של מקרי הרצח פחות בהרבה משיעור הפענוח של מקרי רצח של נשים יהודיות או של מקרי רצח בכלל, ויש רק שש חוקרות ערביות בכל הארץ. מתוך 20 מקרי רצח של נשים ברמלה ובלוד, פוענחו רק ארבעה מקרים. זאת לעומת העובדה שאין אפילו מקרה אחד של רצח אישה יהודייה בנסיבות דומות, שבו הרוצח אינו יושב מאחורי סורג ובריח.

כואב לכתוב את זה, אבל בשנים שעברו מאז שנת 2014, אז נמסרו הנתונים, מספר הנשים הנרצחות במגזר הערבי רק עלה, כפי שיודעים כל קוראי עיתונים ואתרי הרשת בארץ. אגב, באותו דיון טען נציג המשטרה שהיחס לרצח נשים במגזר הערבי דומה ליחס שמקבל רצח כזה במגזר היהודי.

אבל המציאות מדברת בצבעים אחרים מטענות המשטרה: על פי נתונים שפרסמה מכללת הגליל, כ־105 אלף נשים (מתוך 405 אלף נשים סה"כ) מהמגזר חוו במהלך השנה שעברה אלימות. התפלגות הנתונים מראה ש-59 אחוזים מהנשים היו נתונות לאלימות מילולית או פסיכולוגית, וכ־21 אחוזים חוו אלימות פיזית ממש.

לא, לא מדובר פה בגזירת גורל, לא מדובר גם באחריות רק של החברה הערבית, מדובר באחריות של כולנו כאן בישראל. לא הקמנו מדינה חופשית, דמוקרטית ונאורה על מנת לאפשר לאנשים לבצע רצח כראות עיניהם. הגיע הזמן לעשות לזה סוף אחת ולתמיד. במיוחד לאור העובדה שמדובר לכל הדעות ברציחות בתוך תחומי הקו הירוק, קרי במקום ששייך למדינת היהודים על פי כל הצדדים במפה הפוליטית שלנו.

מילה נוספת לארגוני הנשים: איך ייתכן שאתן לא שורפות היום אלפי צמיגים בכניסה לעיר לוד? איך ייתכן שלא הפכתן את העיר כשכלה נרצחה יום לפני חופתה? האם רק כשילדה תירצח באכזריות תתקוממו? או שאולי ויתרתן על מרכז הארץ, לפחות בכל הנוגע לערים מעורבות? לצערי, הבעתן מחאה בעבר אבל נראה שכבר התרגלתן, ולא כשמדובר ביהודייה, אלא דווקא במי שבאמת אין לה למי לפנות, כי אויביה הם בני המשפחה עצמה.