באתי, הצבעתי, ביליתי

זוגות צעירים עם ילדיהם הרכים. זוג קשישים שלובי ידיים, לבושים בקפידה, שצועדים בנחישות של אנשים שעברו הרבה ממשלות, מפלגות, מנהיגים והבטחות. צעירים שבוודאי הגיעו לקלפי היישר מבילוי לילי. פעילי מפלגות שלראשונה לא ניסו לשכנע בקול ובצעקות, אלא פשוט עמדו שם עם שלטי תעמולה, חייכו, ורק איחלו בהצלחה. כולם, אבל כולם, היום הגיעו להצביע בבחירות לכנסת ה-19.

היושב במרומים סידר לנו יום בחירות נעים במיוחד. כזה שאי אפשר להישאר בו בתוך הבית. יצאנו מהבית, לראשונה עם שני תאומינו הקטנים בני השנתיים וקצת, ובהתרגשות עצומה, כדי להצביע ולהשפיע על עתידנו וגם על עתידם. האווירה ברחובות היתה מיוחדת במינה, אווירה של חג, אבל עם ניחוח מיוחד: איש מחייך לרעהו, כולם נהנים מיום השבתון המקסים שזכו בו. פארק הירקון, שבסמוך לו אנחנו גרים, היה מלא מבלים, ואני חייכתי לעצמי ששוב אני נוכחת כמה אנחנו אוהבים לחיות כאן במדינה, ומקדשים את הכאן ואת העכשיו.

כי חברים, לראשונה לא היתה כאן אווירה של מלחמה ושל שסעים, אלא של דמוקרטיה. אפילו בפייסבוק היתה אווירה מפויסת משהו, והמסר העיקרי בפוסטים של מכריי וחבריי היה: לא משנה למי תצביעו, העיקר שתלכו להצביע, לממש את זכות הבחירה שלכם, דבר כלל לא מובן מאליו בעולמנו, והס מלהזכיר מדינות לא רחוקות מאיתנו כמו איראן וסוריה.

הבטתי בעניין במצעד האנשים לקלפי הקרובה אלינו, והרגשתי שאני שותפה לרגע מיוחד והיסטורי, בלי טיפת ציניות. בקלפי עמדתי ברגע אחד פרטי עם ילדיי והסברתי להם ככל שאפשר להסביר לילדים בני שנתיים מה אני עושה, וכל כך התרגשתי מהמעמד הזה, של לבוא עם משפחתי הקטנה, כי אכפת לנו ממה שעוד יהיה כאן.

חברינו המתגוררים בצפון החליטו, דווקא אתמול, לחגוג ברית לבנם שאך נולד, ואז מצאנו את עצמנו נוסעים צפונה, בין עומסים ובפקקים שבכבישים, אבל מבורכים, בין שמורות הטבע והפארקים, מבלים יחד זמן איכות עם בני המשפחה והאנשים שאנחנו אוהבים.

שמעתם על עומס התנועה בין צומת גלעם לקריון? היתה לנו הזכות לעמוד בו. אבל הפעם לא התעצבנתי, אלא חייכתי לעצמי ושמחתי. איך אומרים בקדימונים לתוכנית מסוימת? ישראל בוחרת ארץ נהדרת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו