על מוסר שמאלי תלוי הקשר

שאלו חכמים: "מהי אנטי־מוסריות?" והסבירו, שכאשר פוליטיקאי מבחין בין מוסרי ללא מוסרי ובוחר בלא מוסרי. ועוד שנו חכמים בציניות ש"הפוליטיקה היא אמנות הבלתי אפשרי". הציטוטים הבאים מלמדים שאצל השמאל והאינטלקטואלים שלו, הפוליטיקה היא לעיתים קרובות גם "אמנות הבלתי מוסרי". שימו לב:

(א) "החדירה המאסיבית של הקצינים לפוליטיקה היא פוטש דמוקרטי. לתופעה זו אין אח ורע בשום מקום בעולם המערבי, אולם היא מזכירה את ארצות העולם השלישי, שם צבאות מחוללים מהפכות, מפילים משטרים, וקצינים מנהלים את המדינה". (ב) "הגנרלים הם כמו סוסים סכי עיניים. מדאיג אותי שהם באים לפוליטיקה ומתעסקים שם בענייני ביטחון. אין להם מחשבה פורצת ואין להם התקדמות. לא הייתי נותנת להם לעסוק בענייני ביטחון!". (ג) "נוכחותם הבלתי פרופורציונלית של הקצינים במערכת הפוליטית היא רעה חולה, התפקיד של הצבא הוא להרוג. התפקיד של המדינה הוא למנוע הרג. אבל תפיסת 'החברה המגויסת' בישראל משתלבת בתחום המדיני, וזהו אסון לאומי".

הלאה: (ד) "ישראל היא חברה מיליטריסטית מובהקת, שאחד מסממניה הוא חיפוש אחר פתרונות כוחניים. אצלנו אפילו שלום עושים בכוח. לא פלא שנוצר אצלנו ביקוש לאנשים 'חזקים' כדי שיפתרו בעיות פוליטיות באמצעים כוחניים". (ה) "אין ספק כי לכניסת אנשי הצבא למערכת הפוליטית היתה השפעה חוזרת ומצטברת על הקיבוע של תבניות השיח המיליטריסטיות בישראל". ואחרון: (ו) "בישראל קיים מודל של 'מיליטריזם אידיאולוגי', שמשמעותו היא שהאליטה הגנרלית רואה פתרון צבאי כפתרון רצוי ויעיל לסכסוכים לאומיים/מדיניים/טריטוריאליים". הכותב מסביר שגישת ה"מיליטריזם האידיאולוגי" מאדירה את דמות הגנרלים המאמינים בפתרון צבאי לסכסוכים, והתוצאה: מעגל מלחמות בלתי פוסק.

המובאות החריפות הללו נאמרו ע"י דוברים בולטים מהמחנה הנאור: יורם פרי, שולמית אלוני ז"ל, ברוך קימרלינג ז"ל, מנחם קליין, יגיל לוי ואריה בן־אליעזר. היה סביר להניח שראשי המחנה והאידיאולוגים העכשוויים שלו ישפכו אש וגופרית על מפלגת הגנרלים "כחול לבן". אז זעקות שבר על "חורבן הדמוקרטיה" אין, אבל טונות של צביעות יש ויש. כשמדובר בטובת עצמו, השמאל ממלא פיו מים, במיוחד כשבאופק קיים סיכוי שמפלגת גנרלים מובהקת תנצח את נתניהו. יעלון, אשכנזי וגנץ הם מלח הארץ, לוחמים עזים וערכיים. אבל כדאי להחיל את תורת הצביעות שראינו פה, גם ביחס לזעקות השבר על האיחוד של הימין עם הימין הקיצוני. הסכנה לשלום ולדמוקרטיה, כמו גם הטיעונים המוסריים כביכול, הם תלויי הקשר פוליטי. ואידך, זיל גמור.

ד"ר שלמה צדוק הוא סוציולוג פוליטי