"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
שי ניצן ועלילת החומצה בגוש קטיף

שי ניצן ועלילת החומצה בגוש קטיף

,עודכן

כתב החשדות כנגד רה"מ ונאום התגובה שלו הביאו שוב לקדמת הבמה את פרקליט המדינה שי ניצן. פסק דין שבו נקבע כי ניצן נקט אכיפה בררנית ופעל בדרך "שערורייתית" כנגד אנשי ימין, צוטט ע"י נתניהו. לכך הצטרפה החלטתו החריגה לפרסם חוות דעת משלו בנוגע לתיקי החקירה, מה שגרר הרמת גבה ציבורית ותגובה נרגזת ומתקרבנת מצד הפרקליטות ואף מצד ניצן עצמו.

רבות נכתב על התמונה הבעייתית העולה מהתנהלות פרקליט המדינה מאז נכנס לתפקידו ב־ 2013. בין היתר, ניצן לא דיווח אמת לכנסת בעניין גל הירש, העניק חסינות מעורפלת לעיתונאית הדס שטייף וניפח בלון פלילי נגד יריבתו המושבעת השופטת גרסטל.

מי שעוקב אחרי התנהלותו יכול היה לצפות את העתיד עוד ב־2005, בפעילותו סביב עלילה נגד אזרחים, בטענה ששפכו חומצה על שוטרים במהלך ההתנתקות. האירוע התרחש ב־18 באוגוסט 2005. על גג בית הכנסת בכפר דרום התבצרו עשרות אנשים. בין השוטרים למתבצרים התפתח עימות אלים ובמהלכו הותז מן הגג צבע והושלכו ביצים על המפנים. שעות אחדות בתוך הפינוי כבר החלו כלי תקשורת לדווח על חומר לא מזוהה שנשפך על הכוח המפנה. כתבים תיארו "שוטרים שצורחים מכאבים; יש להם כוויות קשות מאיזושהי חומצה שנשפכה עליהם". אחרים תיארו שוטר שזעק "אני נשרף". האירוע גרר גינויים ומתקפות קשות מימין ומשמאל. תמונות מהאירוע לא נמצאו, פרט לסרטון שהופץ ע"י דוברות המשטרה. בפועל, עוד באותו ערב שוחררו כל השוטרים לביתם, ובבית החולים שללו כי נפגעו מחומצה מסוכנת.

במשטרה ובפרקליטות תחת הנהגתו של שי ניצן, אז המשנה לפרקליט המדינה, לא טרחו לחקור לעומק. חוות דעת בעייתית שהציגה המשטרה גרסה, שהשוטרים נפגעו מסודה קאוסטית והופצה לתקשורת. הוגשו כתבי אישום נגד עשרות בני אדם ללא עדות לשפיכת החומצה, ומבלי לזהות את משליכי החומצה.

כשהגיעו התיקים לביהמ"ש, נשלחה המשטרה לבצע בדיקת עומק. בדו"ח שהופק התברר כי שפיכת סודה קאוסטית לא היתה ולא נבראה. התיק קרס והנאשמים זכו לחנינה מבלי להישפט.

את ניצן עצמו הראיות לא הטרידו, במקום להתנצל או לשאת באחריות התייצב באולפן טלוויזיה וטען, כי מכלים שנמצאו בשירותים כימיים על הגג מעידים כי נשפכה חומצה. העובדה כי לא נמצא עבריין שנצפה משליך חומצה ולא אותר קורבן שנפגע מחומצה כלשהי - היתה שולית בעיניו. גם חוות הדעת של הזיהוי הפלילי, לא מנעה ממנו להמשיך ולהפיץ את העלילה.

עלילת החומצה היתה שיאה של רדיפה שעליה ניצח ניצן בהתנתקות ובמהלכה נעצרו בתוך 9 חודשים, 6,000 בני אדם שע"פ הסנגוריה הציבורית נעצרו ללא ראיות או הליך הוגן, ונשללו מהם כל הזכויות השמורות לאזרח בהליך פלילי.

לחובתו של רה"מ ייאמר, כי על אף אזהרות רבות מצד אנשים שנפגעו מהתנהלותו הדורסנית של ניצן, הוא לא עשה די כדי למנוע את המשך התקדמותו במערכת המשפטית. לזכותו ייאמר, שכעת משזיהה את הסכנה, אינו חושש לבטא אותה. לטובתו ולטובת הדמוקרטיה הישראלית, נקווה שלא מאוחר מדי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו