שתי סיעות גדולות - ראויות

עשרה ימים לפני הבחירות שיעצבו את הכנסת ה-19, אשר תכהן כאשר תיפול ההכרעה בעניין מיזם הגרעין האיראני, ויהיה צורך לאשר תקציב המקוצץ בכ-14 מיליארד שקלים - שהוא כמוקש למציאות החברתית-כלכלית - נראתה מהדורת החדשות של ערוץ 2 הזויה. במחצית השעה הראשונה לא נאמרה מילה פוליטית וכלכלית אחת. גם לאחר מכן הובטחה כתבה על קולנוע תיעודי.

היה כמובן השלג. כאילו זו הפעם הראשונה שהארץ מתכסה לבן. היה ניסיון פשיעה לפגוע בנסים אלפרון שלא צלח, ולפיכך - למרבה המזל - מרכיב הדרמה המעוגן בו הצטמצם. אחר כך עסקה המהדורה הנצפית ביותר בארץ במצב בכבישים. בשעה 20:31 היה המסך ריק מכל התרחשות מדינית, מפלגתית או פוליטית. אין מה שמצביע על מצבה הרדוד של ההתמודדות יותר מאשר היעדרה מכלי התקשורת החדשותי שבכולם.

אפילו התזזית של שאול מופז, שביטל את נכונותו לקיים דיון בוועדת ביקורת המדינה על דו"ח פרשת הרפז - כנראה לנוחותו של גבי אשכנזי - לא זכתה לשימת לב. פרשתי לערוץ הספורט.

בכל זאת הסקר האחרון לליכוד ביתנו מאפשר להתבונן בטבלה בשני זוגות משקפיים שונים. מצד אחד מאבדת מפלגת השלטון שבעה מ-42 המושבים שלה בכנסת הנוכחית, כשישית מנפח הסיעה המשותפת. מצד אחר נבלמה הירידה הדרמטית של השבועות האחרונים, אשר גרמה לכמה ח"כים לחשוש כי התחתית עדיין לפניהם, וניכרת אפילו עלייה מסוימת שראשי הליכוד ינסו לנצל כדי להתייצב על 37-36 מנדטים. במקביל, נבלמה גם עליית הבית היהודי, וניכרת אפילו ירידה מסוימת. רק הימים הקרובים יעידו אם המגמה התהפכה.

בסופו של דבר, נכון לאמש כולל גוש הימין 66 ח"כים, ובכוחו להרכיב ממשלה. רק שלא זו הממשלה המועדפת בעיני הליכוד. מה גם שאין להתעלם מן המחלוקות המבצבצות בין מרכיבי הגוש. בישראל ביתנו מבקשים לדחוק את ש"ס, והיא מצידה לא תוותר על משרד השיכון, גם אם יעלה בידי פעילי הליכוד להחזיר את משה כחלון לזירה ולתפקיד זה (אמינותו תספוג מכה אם יחזור בו מכל הצהרותיו על רצונו בפרישה ממושכת).

הוא הדין גם במחנה שמנגד. העבודה בעלייה, ובאורח עקרוני זה סימן טוב. ממש כמו החיזוק המסוים של הליכוד בשפלו. ביסודו של דבר ראוי ששתי סיעות גדולות ינהיגו את הקואליציה ואת האופוזיציה, וחיזוק הליכוד והעבודה עונה על צורך זה כל עוד לא שונתה שיטת הבחירות.