צריך מלחמה בין קואליציה ואופוזיציה
נוהג שבעולם הוא שמפלגות פונות לבוחרים ומבקשות כי יצביעו להן. פוליטיקאים מסבירים מדוע הם טובים מן האחרים וראויים לאמון יתר ומציעים תוכניות מרהיבות. הכל מלווה בוויכוחים חריפים ובביקורים בריכוזי המצביעים.
גם בישראל מוקדש חלק מן המאבק למרכיבים אלה, בתוספת תשדירי הבחירות, אשר משקלם פוחת והולך ככל שקרבים ליום פתיחת הקלפיות. יותר מדי תדמיות פופוליסטיות, שבתקשורת רצינית במערב הדמוקרטי לא היו זוכות כלל לכיסוי.
מה רוצה ש"ס בתשדיר שלה על הגיור? יש ממש בטענתה של פאינה קירשנבאום מהליכוד ביתנו כי נימה של גזענות עולה ממנה. מה באמת? הדיון הרציני חייב היה לעסוק בסוגיית הגיור כפי שמעלה אותה חיים אמסלם מעם שלם. תפיסתו אינה שטחית לצורכי בחירות; זה מאבק של ממש בינו לבין עמיתיו לשעבר בש"ס. יש לו חלופה, ואילו הם עוסקים בתעמולה שטחית בסוגיה אשר עשויה להיות מכרעת לגבי הדמוגרפיה של העם היהודי.
הוא הדין במשולש של המרכז-שמאל. אתמול הכריז יאיר לפיד כי לא ייכנס כלל למשא ומתן קואליציוני בלי התחייבות מראש לחלוקה שווה בנטל הגיוס והשירות הלאומי. כולי בעד, תמיד תמכתי בתקיפות, אך איך זה יתממש אם לא יתקיים על כך דיון בין הצדדים? כל יום מביא עימו רובד נוסף של התחייבויות מיותרות בגוש.
מה עולה מכך? שמערכת הבחירות הישראלית מעוותת. צפוי כי יחימוביץ' ולבני ולפיד ימתחו ביקורת חריפה על מפלגות השלטון. על הליכוד ועל ש"ס; שיבליטו את הפער בין שלוש סיעות אלה לבין הבית היהודי. צפוי כמובן שמפלגות הקואליציה יתגוננו וינסו להדוף את האופוזיציה. שבועות ארוכים בוזבזו ותפקיד זה לא בא לביטוי ממשי. במה עסקו בצורה מעוותת? בתנאים אשר בהם ייאותו מפלגות האופוזיציה - כולן יחד וכל אחת לחוד - להצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו.
בדמוקרטיה נורמלית האופוזיציה לעולם אינה מפרטת את תנאי הכניסה לממשלה לפני הבחירות. אלמלא עמד הדבר בניגוד לחופש הדיבור, הייתי מפריז כדי אמירה כי ראוי לאסור זאת עליהן. לאסור ניהול משא ומתן מקדמי על הקמת ממשלה לפני שנודעו תוצאות הבחירות. זו אינה הצעה מעשית, אבל זו הרוח הראויה למערכת בחירות נאותה.
"עת לחבוק ועת לרחק מחבק" - כתב החכם באדם - ועתה הוא הזמן לרחק מכל חיבוק. נא להיאבק, גבירותיי ורבותיי, ולא להפוך את הדמוקרטיה פלסתר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו