מי אתה, שי ניצן?

פרשיית אפי נוה, שעד כה לא הוצגה בה ראיה משמעותית אחת, היא רק האחרונה בגל פרשיות שפורצות לחיינו בסערה בשנים האחרונות. לכולן מכנה משותף אחד: פרקליט המדינה שי ניצן.

ניצן ממונה על הליכי התביעה במדינה, אך דומה שהוא עצמו אינו נושא באחריות לעולם. בין היתר מסר ניצן דיווח שאינו אמת לכנסת, בנוגע לסיכול מינויו של גל הירש לתפקיד המפכ"ל; תחת ידיו ניפחה הפרקליטות לממדי ענק את תיק גרסטל, יריבתו המושבעת; ולמרות ביקורת חריפה מבית המשפט, ממשיכה הפרקליטות, שכשלה באופן מחפיר, בהליכי הערעור נגד יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר, אלון חסן. בעבר קבעה שופטת כי ניצן נקט אכיפה בררנית נגד הימין, וכינתה את התנהלותו "שערורייתית", ובמקרה אחר הוא קיבל ממפיק העובד עבור המדינה מתנה בשווי מאות שקלים.

לכאורה, די היה במקרים אלה כדי להרחיק את ניצן מעמדת כוח והשפעה, אך אפילו הם מתגמדים מול עבודתו הציבורית ב־2005. הימים היו ימי התנתקות, וניצן כיהן אז כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. תפקידו היה למנוע גילויי התנגדות, המרדה ואלימות, שמערכת אכיפת החוק הפחידה מפניהם בגיבוי העיתונות.

כ־6,000 אזרחים, בהם מאות קטינים, נעצרו בתשעת החודשים שבמהלכם היה ניצן אחראי על ההיבט המשפטי של ביצוע ההתנתקות. כ־22 אזרחים בממוצע הושלכו לתאי מעצר בכל יום. משרד המשפטים הקים בתי דין מיוחדים, רובם נותרו שוממים.

האמנם היו אלפי העצורים עבריינים מסוכנים? האם תכננו מרד או חוללו פרעות ברחובות? האם המערכת פעלה כחוק, והעניקה לכל אותם מורדים מסוכנים את כלל הזכויות?

את התשובה לכך סיפקה הסנגוריה הציבורית: דו"ח מטעמה דלף לכתב אמוץ שפירא, והצביע על התנכלות ודורסנות מצד הפרקליטות כלפי מתנגדי פינוי גוש קטיף. ניצן והסנגורית הראשית רובינשטיין נקראו לוועדת החוקה, שם תיארה רובינשטיין תמונה מפחידה על היחס למתנגדי התוכנית. "אנשים נעצרים בעצם מבלי שנעשה ניסיון של ממש להבדיל בין העצורים על פי חלקם בפרשה. אנחנו רואים בתיקים שישנם מעצרים עד תום ההליכים מבלי שבית המשפט בדק את התשתית הראייתית", מסרה רובינשטיין לחברי הכנסת. זו היתה רק ההתחלה: "ראינו שיפוט באופן קולקטיבי. העצורים, כשיטה, מובאים בקבוצות לדיון בבקשות המעצר. נגד חלק מהם, מרביתם אפילו, קיימת תשתית ראייתית חלשה ביותר".

עוד טענה רובינשטיין: "אנחנו רואים מדיניות אכיפה מחמירה מצד התביעה", שהוחלה גם ביחס לקטינים. "רואים הגשות עררים כמעט על כל החלטת שחרור של קטין", הוסיפה הפרקליטה, "קטינים שמשוחררים זוכים לביקורי בית... מהירות רבה בהגשת כתבי אישום ובקשות למעצר עד תום ההליכים, בתיקים שבכלל לא מבקשים מעצר אף פעם... הנחיה גורפת לא לשקול סגירת תיקים של קטינים".

רובינשטיין האריכה מעבר לדברים המובאים פה ותיארה בין היתר כיצד "משתמשים בעצורים ככלי להרתיע אחרים". אך די במובאות אלו מפיו של גורם רשמי, כדי להבין את הרוח המנשבת תחת שרביטו של שי ניצן.

תהיה זו תמימות לצפות שפרקליט המדינה יקבל אחריות; הפתרון נמצא בידי הפוליטיקאים. ממשלת הימין כשלה בהרחקת האיש שהוציא לפועל מסע רדיפה כנגד אלפים מבוחריה. כעת יש להבטיח שבבית המשפט העליון לא תדרוך רגלו של מי שבז לחרות, לזכויות האזרחים ולחזקת החפות בדמוקרטיה.