"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מי אתה, שי ניצן?

,עודכן

פרשיית אפי נוה, שעד כה לא הוצגה בה ראיה משמעותית אחת, היא רק האחרונה בגל פרשיות שפורצות לחיינו בסערה בשנים האחרונות. לכולן מכנה משותף אחד: פרקליט המדינה שי ניצן.

ניצן ממונה על הליכי התביעה במדינה, אך דומה שהוא עצמו אינו נושא באחריות לעולם. בין היתר מסר ניצן דיווח שאינו אמת לכנסת, בנוגע לסיכול מינויו של גל הירש לתפקיד המפכ"ל; תחת ידיו ניפחה הפרקליטות לממדי ענק את תיק גרסטל, יריבתו המושבעת; ולמרות ביקורת חריפה מבית המשפט, ממשיכה הפרקליטות, שכשלה באופן מחפיר, בהליכי הערעור נגד יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר, אלון חסן. בעבר קבעה שופטת כי ניצן נקט אכיפה בררנית נגד הימין, וכינתה את התנהלותו "שערורייתית", ובמקרה אחר הוא קיבל ממפיק העובד עבור המדינה מתנה בשווי מאות שקלים.

לכאורה, די היה במקרים אלה כדי להרחיק את ניצן מעמדת כוח והשפעה, אך אפילו הם מתגמדים מול עבודתו הציבורית ב־2005. הימים היו ימי התנתקות, וניצן כיהן אז כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. תפקידו היה למנוע גילויי התנגדות, המרדה ואלימות, שמערכת אכיפת החוק הפחידה מפניהם בגיבוי העיתונות.

כ־6,000 אזרחים, בהם מאות קטינים, נעצרו בתשעת החודשים שבמהלכם היה ניצן אחראי על ההיבט המשפטי של ביצוע ההתנתקות. כ־22 אזרחים בממוצע הושלכו לתאי מעצר בכל יום. משרד המשפטים הקים בתי דין מיוחדים, רובם נותרו שוממים.

האמנם היו אלפי העצורים עבריינים מסוכנים? האם תכננו מרד או חוללו פרעות ברחובות? האם המערכת פעלה כחוק, והעניקה לכל אותם מורדים מסוכנים את כלל הזכויות?

את התשובה לכך סיפקה הסנגוריה הציבורית: דו"ח מטעמה דלף לכתב אמוץ שפירא, והצביע על התנכלות ודורסנות מצד הפרקליטות כלפי מתנגדי פינוי גוש קטיף. ניצן והסנגורית הראשית רובינשטיין נקראו לוועדת החוקה, שם תיארה רובינשטיין תמונה מפחידה על היחס למתנגדי התוכנית. "אנשים נעצרים בעצם מבלי שנעשה ניסיון של ממש להבדיל בין העצורים על פי חלקם בפרשה. אנחנו רואים בתיקים שישנם מעצרים עד תום ההליכים מבלי שבית המשפט בדק את התשתית הראייתית", מסרה רובינשטיין לחברי הכנסת. זו היתה רק ההתחלה: "ראינו שיפוט באופן קולקטיבי. העצורים, כשיטה, מובאים בקבוצות לדיון בבקשות המעצר. נגד חלק מהם, מרביתם אפילו, קיימת תשתית ראייתית חלשה ביותר".

עוד טענה רובינשטיין: "אנחנו רואים מדיניות אכיפה מחמירה מצד התביעה", שהוחלה גם ביחס לקטינים. "רואים הגשות עררים כמעט על כל החלטת שחרור של קטין", הוסיפה הפרקליטה, "קטינים שמשוחררים זוכים לביקורי בית... מהירות רבה בהגשת כתבי אישום ובקשות למעצר עד תום ההליכים, בתיקים שבכלל לא מבקשים מעצר אף פעם... הנחיה גורפת לא לשקול סגירת תיקים של קטינים".

רובינשטיין האריכה מעבר לדברים המובאים פה ותיארה בין היתר כיצד "משתמשים בעצורים ככלי להרתיע אחרים". אך די במובאות אלו מפיו של גורם רשמי, כדי להבין את הרוח המנשבת תחת שרביטו של שי ניצן.

תהיה זו תמימות לצפות שפרקליט המדינה יקבל אחריות; הפתרון נמצא בידי הפוליטיקאים. ממשלת הימין כשלה בהרחקת האיש שהוציא לפועל מסע רדיפה כנגד אלפים מבוחריה. כעת יש להבטיח שבבית המשפט העליון לא תדרוך רגלו של מי שבז לחרות, לזכויות האזרחים ולחזקת החפות בדמוקרטיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר