"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יש עוד מה לחקור כדי להגיע לאמת

,עודכן

הודעתו של רה"מ בנימין נתניהו אמש היתה נאום הבחירות החזק ביותר שלו עד עכשיו. הוא נשמע בוטח בעצמו, בוטח בצדקתו, בוטח בדרכו. הפרטים שהביא ביחס לחקירותיו קולעים במדויק לרגשות ולתודעה של תומכיו, וגם מעבר למעגל התומכים. סיעת העורבים הזקנים שקרקרה באולפני החדשות אחרי הודעתו לא היתה מסוגלת להתחרות בטיעוניו המשכנעים. נתניהו למעשה דוחק עכשיו את היועמ"ש מנדלבליט, שר־על בממשלת ישראל למרות שאינו חבר ממשלה, וכאילו אומר לו: חבר יועמ"ש, יש לך עוד הרבה שיעורי בית, חזור לעבודה; החקירות הבסיסיות ביותר לא הושלמו.

למעשה, הציבור יודע שגם אם ניתן לתפור עבירות מכמה מעשים של נתניהו, מדובר בסה"כ בפעולות שכל מנהיג מוביל בדמוקרטיה מערבית נוהג לעשות: הוא פועל כדי לקבל תקשורת טובה. אפילו צורר גדול זכה לכך, שרה"מ בן גוריון יבקש מהעיתונות לרסן את עצמה ולא להתנפל עליו בטרם משפט.

אבל נתניהו לא זכה לרגע אחד של חסד מצד התקשורת, שב־22 השנים האחרונות ביקשה להתאחד סביב ערוץ הסכמה אחד: יהיה אשר יהיה, את בנימין נתניהו צריך להרוס. מול מסע הבחירות שמנהל פרקליט המדינה שי ניצן, בתדירות הופעה של פעם ביומיים, מישהו צריך להתייצב. הופעת נתניהו אתמול מילאה את החלל הזה. אבל הודעתו בעיקר מאתגרת את מנדלבליט, שאמר על פי ההדלפות מכנס הלשכה המדינית של נפילי המשפט, שאם הדבר יתאפשר הוא יודיע על כתב אישום בכפוף לשימוע בטרם הבחירות, כדי שכולנו נדע במה מואשם ראש הממשלה. אבל שסתום הביטחון של מנדלבליט הוא האמירה שכל זאת בתנאי שלא יהיה צורך בהשלמות חקירה. היום, גם הודעה על השלמת חקירה מצריכה אומץ רב מצד היועמ"ש; אבל לפי המסר של רה"מ נראה, שיש עוד מה לחקור כדי להגיע לאמת. זאת, חרף ההודעה שמפיץ אהוד ברק, הקובעת כבר מסמרות לגבי האישומים של נתניהו.

ראש הממשלה צדק כשאמר, שאם היה מוביל להתנתקות אל עבר קווי 67', הוא היה מתקבל אחרת; שהרי בישראל נהוג להעניק איתרוג מבית מדרשו של אמנון אברמוביץ', רק למי שמוכיח את רצינות כוונותיו לפגוע בביטחון ישראל. מכל מקום, חוששני, שבפני נתניהו כבר לא עומדת הברירה הזאת. איתרוג מצריך גיוס נרחב של התקשורת, האקדמיה ומערכת המשפט - ואלה, הריר כבר נוזל משפתיהם, וגם תמורת שלום לא יוותרו על הטרף.

מנקודה זו, צריך להוביל את מערכת הבחירות לנושאים המרכזיים. הנושא המרכזי הוא מלחמה ושלום. קיומה של ישראל בהנהגת נתניהו הוא של שגשוג כלכלי ויציבות ביטחונית חסרת תקדים. נתניהו היה מסוגל לרקום תיאום מדיני ביטחוני עם שלוש המעצמות הגדולות, דבר שאף אחד במערכת הישראלית לא מסוגל. מבחינת האינטרס האישי של רה"מ, יכול להיות שהיה עדיף לו לפרוש עכשיו. אבל האינטרס הלאומי דורש את הישארותו כראש ממשלה ושר ביטחון עוד כמה שנים. נתניהו הוא לוחם, כפי שרואה הציבור גם בהודעתו אמש; הוא לא נהג של המושב האחורי. החשדות נגדו מתגמדים מול התפוקה המדינית והביטחונית שלו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אמנון לורד

בעל טור במגזין

כדאילהכיר