"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גם רדיפת צדק אמורה להתבצע בצדק

,עודכן

הודעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמולהייתה מעל ומעברלרחשי הלב האישיים שלו בעניין אופן החקירות המתנהלות נגדו. היא היתה ביטוי לתחושה קשה של ישראלים רבים, שמשוכנעים שמדובר ברדיפה על רקע פוליטי. הסירוב לקיים עימות עם עדי המדינה הוא אכן מידע דרמטי. עימות חיוני לברור האמת. לא שמענו מעולם שאולמרט ביקש לקיים עימות עם שולה זקן. הטענה לכן שעימות כזה לא התקיים מופרכת לצורך ההשוואה. הנחיות היועץ המשפטי בענין חקירות וכתבי אישום בתקופת בחירות קובעות שיש לנהוג זהירות מיוחדת לעת כזו - והנחיה זו נזנחה במקרה של נתניהו.

המגמה להפיל את שלטון הימין שלא באמצעות הקלפי שקופה. תקשורת עוינת, "פייק פרשנים" ופרקליטים חדורי מוטיבציית יתר חברו יחדו על מנת להעביר את הגה המדינה לידיים שמאליות. אלה שרוממות הדמוקרטיה בגרונם בחרו בנתיב אלטרנטיבי לרצון הבוחרים. נתיב מסוכן שאחריתו מי ישורנו. אם היה ספק בחשיבות דבריו של נתניהו, הרי תגובות הפרשנים המוכרים, הציניות והפנים העזות היו הוכחה מובהקת לכך שדברי ראש הממשלה היו חשובים ומשמעותיים.

אין לי ספק ביושרו ואמינותו של היועץ מנדלבליט, אולם הוא נמצא תחת מכבש לחצים אדיר שאינני זוכר דוגמתו בתולדות המשפט הישראלי. ביתו, בית הכנסת שבו הוא מתפלל ואפילו משרדו הפכו למוקדי ניסיון להשפיע עליו בקבלת ההחלטה. הוא יודע ומעריך בדיוק מה יקרה אם הוא יחליט לבטל אישומים מסוימים או להוריד את הרף הפלילי, לכאורה, של אחרים.

בכירי המשטרה, פרקליט המדינה והכפופים לו, לא מותירים לו ברירה. חופש הבחירה וההחלטה, כפי שזה נראה, נפגמו. המרוץ הבלתי מובן להחליט על הגשת כתב אישום לפני שימוע ובלי עימות רק מחזקים את הטענה שלפיה יש בהגשת כתב אישום לסייע לגורמים פוליטיים במערכת הבחירות. הציבור מכיר היטב ואפילו באופן מוקצן במה מאשימים את נתניהו, כולל את ההדלפות וההמלצות, ואין צורך לכן בזריזות היתר לפני הבחירות.

אזרחי ישראל אינם תמימים. אין עוד בעולם ציבור כל כך מעורב בחיי המדינה שבה הוא חי. כל בר דעת מבין שאם סוגיית הקשר שבין פוליטיקאים ותקשורת היתה נבחנת בהיבטיה הפליליים - אז אין פוליטיקאים שהיו נקיים מחקירות ומהעמדה לדין. רק כשמדובר בנתניהו ההתנהלות מול התקשורת מקבלת גוון פלילי. אכיפה בררנית מובהקת.

גם רדיפת צדק אמורה להתבצע בצדק. ניתן להתרשם שלעת הזו לא הצדק חשוב, אלא הסדק שדרכו יש מי שמניח שאפשר יהיה להוביל מהפך בבחירות הקרובות.

Read this story in English

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר