לא רק נתניהו נרדף, אלא גם מצביעיו

"הם מפחדים" אמר בנימין נתניהו בזמנים אחרים, כשחשבנו שלקול הבוחר בקלפי יש משמעות. אלא שמאז לא "הם" האנשים שמפחדים אלא אנחנו - העם שאיבד את הריבונות על גורלו ועלול לאבד חלילה את הארץ.

פחדנו כשראינו כיצד מפכ"ל משטרה מתכופף ונשבר מול התקשורת ואז מתמסר לה, כי חייו המקצועיים והאישיים עומדים מנגד. פחדנו כשהבנו (בדיוק כפי שאלשיך הבין) שבזמן שחוקרים שוחד שלא קיים - מתקיים לעינינו שוחד אחר, גלוי ומסוכן יותר - השוחד של התקשורת מול גורמי אכיפת החוק.

פחדנו כשהבנו (בדיוק כמו אלשיך) את מה שהתקשורת הרועמת הבהירה ללא פחד ובושה - אם תיתן לנו את הראש של נתניהו, נהפוך אותך ליקיר העם, אחרת - נמשיך לאמלל אותך (כמעט) בכל ערוץ תקשורת. פחדנו כשראינו את רגע שבירתו של המפכ"ל, שבו מינה אחד מאויבי נתניהו ליועץ המשטרה, הרגע שבו "אפס הדלפות" הפכו למהלך רצוף החותר נגד ראש ממשלה מכהן.

פחדנו כשראינו את התמורה עבור העסקה הבלתי כתובה הזאת - כשמפכ"ל המשטרה הפך מהאיש המקולל בתקשורת עם כניסתו לתפקיד, ל"איש השנה" בערוץ עשר בתום תפקידו.

פחדנו כשראינו את ההפגנות מול ביתו של היועמ"ש לממשלה, כשראינו מפגינים מחללים את זכר אמו, כשרדפו אותו גם כשעשה קניות במרכול - מי יכול לעמוד מול מאפיה סיציליאנית שמסמנת מראש את המאוים ואת האיום: אם תעמוד בדרכו של נתניהו לכלא - יבולע לך; הפעם אנחנו רק מזהירים, בפעם הבאה נממש.

פחדנו, כשהבנו שמדובר באותם אנשים המזדעזעים מזילות המערכת המשפטית ומרדיפת אנשי החוק - חוץ מהרדיפה האישית והמבהילה נגד היועץ המשפטי לממשלה, שהרי במשחק "רק־לא־ביבי" הכל מותר - כולל סחיטה באיומים מרומזים של אחד מאנשי החוק הבכירים בארץ.

פחדנו, כששמענו את אחד המנהיגים המפוקפקים של ה"מחאה" הזאת, מתאר את המהלך צעד אחר צעד, עוד בטרם נפתח התיק הראשון: קודם ניקח את המשטרה, אחר כך ניקח את הפרקליטות ואז ניקח את השלטון; התקשורת כבר אצלנו בכיס. פחדנו לראות אותו צודק. פחדנו, כשלמדנו להכיר את התהליך הפנימי שאִפשר לכל זה להתרחש - את המדינה הקטנה שנבנתה בשקט ממזרי ומופתי בתוך מדינת ישראל הרשמית: מדינת הפקידים המאותרים מראש ע"י קרנות שמאל עשירות, נשלחים ללימודים מעבר לים וחוזרים לתפקידי מפתח כ"שומרי סף".

פחדנו, כשגילינו מה מלמדים אותם שם - שרצון הרוב אינו דמוקרטיה, שיש דמוקרטיה "מהותית" המזוהה רק עם ערכים מסוימים, שצריך לכפות זאת על רצון הרוב, ושדעתם נעלה יותר מרצון הרוב בישראל ודעותיו. נחרדנו לגלות כמה כוח יש להם, וכיצד השתמשו בו כדי לייצר הפיכה שלטונית תוך רדיפתו של ראש ממשלה שהצעיד את ישראל לעשור הכי משגשג שלה מאז קום המדינה. הפעם לא "הם" מפחדים אלא אנחנו.

לא את נתניהו הם רוצים לכלוא, אלא מי שעומדים מאחוריו: העדר הנבער, שבטעות ניתנה לו זכות להכריע את גורל הבחירות.