"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שיר שחלמנו על פראג

,עודכן

בצל ביקורו המתוקשר של נשיא צ'אד, נערך ביקורו של נשיא אחר, מילוש זמאן, מצ'כיה. "אני החבר הכי טוב של ישראל", קרא במליאת הכנסת, שחבריה היו עסוקים מדי ברקיחת עסקאות סוף הקדנציה. חבל, נשיא צ'כיה ראוי שהפוליטיקה הקטנה תעצור לכבודו.

הצהרות אהבה וחברות בין מנהיגים הן חשודות, על פי רוב. זכורה תשובתו של שארל דה גול לדוד בן־גוריון, ששיבח את "צרפת, ידידתה הגדולה של ישראל": "לצרפת אין ידידים ואין אויבים", פסק נשיא הרפובליקה, "לצרפת יש אינטרסים". אבל צ'כיה זו אופרה אחרת; צ'כיה היא אחות בלב ובנפש.

אין לדעת כיצד היתה מסתיימת מלחמת השחרור ללא הסיוע הבלעדי שהעניקה צ'כוסלובקיה לישראל: אספקת הנשק והכשרת הצנחנים ולוחמים אחרים, שהיתה מכרעת במיוחד לקראת מבצע נחשון (מכאן הכינוי "רובה צ'כי" למאוזר K98), וכן הכשרת הטייסים ואספקת מטוסי הקרב.

ראש הממשלה נתניהו ורעייתו, עם נשיא צ'כיה מילוש זמאן ורעייתו // צילום: חיים צח, לע"מ

רעות שכזאת, ואהבה מקודשת בדם. צ'כיה, הקורבן הראשון למולך צלב הקרס, נבגדה על ידי בריטניה וצרפת, שהאמינו כי אפשר לעשות שלום עם ציר הרשע, ונקרעה מחבל הסודטים בהסכם מינכן המביש. צ'כיה הפנימה את לקחי המלחמה ההיא. בראיון ל"הארץ" אמר הנשיא זמאן: "היטלר היה אז הטרוריסט הגדול ביותר בעולם. לא היה צריך לנהל איתו משא ומתן, כשם שכיום אין לנהל משא ומתן עם טרוריסטים". בניגוד למדינות אחרות, לצ'כיה ברור שאין לפלשתינים, שלחמו נגד היישוב היהודי, שום זכות שיבה לשטחי מדינת ישראל. הם למודי ניסיון: המיעוט הגרמני שחבר להיטלר ובתום המלחמה הוגלה מצ'כיה - דורש כיום לחזור.

מדינה קטנה המתייצבת בנחישות מול האנטי־ישראליות באירופה. במהלך מבצע עופרת יצוקה, כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, הגדירה צ'כיה את הפעולה הישראלית ברצועה פעולה "הגנתית", ולא "התקפית". לאחר המשט לעזה (2010) הביע נשיא הפרלמנט הזדהות עם הדמוקרטיה הישראלית, המחויבת להיאבק בטרור החמאסי, מתוך הבנה ש"גם אנחנו בצ'כיה עלולים למצוא את עצמנו באותו מצב". וכן הצביעה נגד קבלת הרש"פ לאו"ם כמדינה משקיפה. וכך, במלאת 50 לאיחוד ירושלים, הכיר הפרלמנט הצ'כי בירושלים כבירת ישראל ובהמשך הובטחה העברת השגרירות אליה. הם לצידנו. על בשרם למדו את מחיר חולשת המדינות החוברות לציר הרשע. מי כמוהם מבינים את חוסר התוחלת ברעיון שוויתור על שטח יוביל לשלום.

ביום ביקורו של נשיא צ'כיה מלאו חמש שנים לפטירתו של אריק איינשטיין, מבצע המנון ההזדהות הישראלי עם פראג, שעה ש"ירח באדום את מלכותו טבע בפיח" (1968). כמה שותפות גורל בין שתי מדינות קטנות היודעות בגידה מהי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר