"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השמאל מעז להטיף על שיח שנאה?

,עודכן

התנגדתם לאוסלו? אתם שותפים להסתה. תומכים בנתניהו? יש לכם חלק בהתרת דמם של שמאלנים ומיעוטים. העדפתם את טראמפ על קלינטון? אתם חברים של נאצים. עד היום אתם מטשטשים את חלקכם בהסתה שקדמה לרצח רבין. כעת אתם תומכים במנהיגים ששיח השנאה שלהם מעודד אלימות.

זה המסר שמקדם בימים אלה השמאל הישראלי, בנימת תוכחה פטרונית. וכדי לסמן אתכם כממריצי־רוצחים, מטיחים בכם שזו לא רק תרבות השיח, אלא תפיסת עולמכם, שהלוא אתם ומנהיגיכם "קרובים במובנים רבים יותר לעולמו של הרוצח (בפיטסבורג) מזה של הנרצחים". כן, זה ציטוט אמיתי.

זה אמנם מופרע וחולני, אבל זה יכול לעבוד מעולה גם לכיוון השני, ובקלות. כי במובנים כה רבים, למשל, השמאל הישראלי קרוב יותר לנשאת מלחם - תושב ערערה שרצח שני ישראלים ופצע שבעה בפאב "הסימטא" ברחוב דיזנגוף בתל אביב, וחיסל גם נהג מונית במנוסתו - מאשר לימין. כמו רבים בשמאל, גם הוא התנגד לכיבוש וסבר שההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי. כמו אחרים בשמאל הפרוע יותר, גם הוא האמין שחיילי צה"ל מבצעים פשעי מלחמה ושחיל האוויר טובח בחפים מפשע. מי יודע, אולי קיבל השראה מ"הרעים לטיס" או מ"לו הייתי פלשתיני, ייתכן שהייתי מצטרף לארגון טרור"?

יודעים מה, יכול להיות ששלושת בני משפחת ג'ברין מאום אל־פחם - רוצחי השוטרים הישראלים בהר הבית - לא קראו מעולם "הארץ", לא האזינו לעלילות "שוברים שתיקה" ולא צפו מימיהם בסרט ישראלי עם סצנת מחסומים שבלונית. הם לא היו צריכים: מספיק שהקשיבו לח"כים מהרשימה המשותפת. האם לא היתה זו חנין זועבי, שצווחה שצריך "לנקות את הרצפה" עם ישראלים לא־יהודים המשרתים בכוחות הביטחון?

מישהו יכול להכחיש ברצינות את תעשיית הדמוניזציה של ישראל בתעמולת ארגוני המאבק בכיבוש, בשיח הדעות, וברטוריקה של "פעילי השלום"? לא טיפוסי שוליים, כי אם בכירי דובריו ומנהיגיו של השמאל הישראלי משווים את ישראל לגרמניה הנאצית, מתארים את חייליה כקלגסים, ומאשימים אותה בגלוי במעשי טבח מכוונים. מה זה, אם לא אליבי לרצח? מישהו אי שם קורא אתכם, לומד, ומבין מה לעשות.

ואם דלק השנאה הזה לא משפיע ישירות על מוחו של רוצח, אז הוא בוודאי תורם ליצירת אקלים תרבותי המקבל בהבנה, אם לא באמפתיה, רצח יהודים. זה השמאל הישראלי שדחוף לו להוקיר את ספר הילדים החדש של המחבל וליד דקה (מרוצחי החייל משה תמם), להעתיר כיבודים על ראשה של המשוררת דארין טאטור ("אני השאהיד הבא"), ולהתגייס ברטט למענה של לארה אל־קאסם, שפעילי הארגון שבראשו עמדה קראו "אנחנו ג'יהאד" מול הקונסוליה הישראלית במיאמי.

גם מההסתה המחליאה במערכת החינוך ובתקשורת הפלשתינית, מזהירים בימין ללא הרף. זה לא מחלץ מהשמאל יותר ממשיכת כתף. אולי הגיע הזמן לתבוע חשבון נפש מכתבים מדיניים, שיש להם הרבה מה לומר על טראמפ, נתניהו ותומכיהם, אבל חומקים בעקביות מחשיפת האמת על ממדי ההסתה החולנית ברשות הפלשתינית וזרועות ההסברה שלה בעולם?

אולי צריך לדרוש היום גם דין וחשבון מאי־אלו אדמו"רי שמאל, המנהלים קשרי ידידות וחילופי מכתבים עם מרואן ברגותי, שהורשע בחמישה מעשי רצח? גם מפעילי השמאל ונבחריו, העולים לרגל למוקטעה, מותר לנו לתבוע הסברים. הם נושאים באחריות לא מבוטלת ללגיטימציה הבינלאומית, שממנה נהנה כיום הטרוריסט ומכחיש השואה הישיש, ששלטונו מרעיף כבוד וממון על רוצחי יהודים ומחנך את צעיריו ללכת בעקבות "הגיבורים".

לפני שבאים להטיף מוסר לימנים, כדאי שבשמאל יפשפשו בסביבתם הרעיונית, כי לכמה מטהרניו הרהוטים יש יותר דם על הידיים, ממה שלנתניהו וטראמפ, ותומכיהם בארץ ובעולם, יהיה אי פעם. ולא, היד שלי לא רועדת בכלל כשאני כותב את זה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר