"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צ'כוסלובקיה תמכה תמיד בשיבת ציון

,עודכן

יובל ה־100 לצ'כוסלובקיה שצוין השבוע סיפק הזדמנות לבחון את הזיקה הייחודית בין התנועות הלאומיות של הצ'כים והסלובקים, לבין תנועת התקומה של העם היהודי. היחסים החמים בין ירושלים לפראג וברטיסלבה כוללים שיתופי פעולה בשלל תחומים, ותורמים לחיזוק מעמד ישראל באירופה.

עוד בראשית דרכה של מדינת הצ'כים והסלובקים, שררה חיבה בינם לבין החולמים על שיבת ציון. נשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה, תומאס מסריק, היה מאוהדיה הגדולים של התנועה הציונית. אופיה הלאומי של צ'כוסלובקיה לא כלל מרכיבים פוגעניים כלפי מיעוטים בכלל, והיהודים בפרט. עד לכיבוש הנאצי, נהנו יהודי המדינה מחירות ושוויון זכויות, ומפריחה תרבותית. מפלגה יהודית ציונית יוצגה בפרלמנט ופעלה עם מוסדות נוספים להגשמת הציונות.

גם לאחר השואה לא ניתק הקשר. צ'כוסלובקיה הייתה בין הבודדות שסייעו לישראל הצעירה להתמודד עם התוקפנות הערבית לאחר הכרזת העצמאות. היא סיפקה נשק חיוני, שבלעדיו מאזן הכוחות עלול היה להיות שונה. הכשרות הטייסים והצנחנים נערכו בצ'כוסלובקיה, ורוב מטוסי הקרב של חיל האוויר הישראלי הגיעו משם, ואף הוחזקו שם בשדה תעופה שהיה מעין "הבסיס של ישראל".

יהודי צ'כוסלובקיה תרמו למאבק ארצם על החירות, לא רק בימי הלחימה נגד היטלר. הם מילאו תפקיד משמעותי ב"אביב של פראג" (1968) ועמדו כתף אל כתף עם הצ'כים והסלובקים מול הטנקים הסובייטיים. באותם ימים הפגינו שבעה צעירים אמיצים בכיכר האדומה במוסקבה נגד פלישתה של בריה"מ לפראג; חמישה מתוכם היו יהודים שסיכנו את חייהם למען שחרור מדינתם. סיסמתם הייתה "למען חירותכם ולמען חירותנו" - ביטוי מושלם לאחדות ולאחווה בין עמים שנאבקים על קיומם הלאומי.

מאה השנים האחרונות כללו עליות ומורדות בחיי העם היהודי ועַמֵּי צ'כוסלובקיה, והלקחים ההיסטוריים המשותפים נכונים גם כעת. הסכם מינכן, שבו הוקרבה צ'כוסלובקיה על מזבח הניסיונות לפייס את היטלר, מזכיר את הניסיונות להקריב את ביטחון ישראל כדי לפייס את האיראנים, למשל. צ'כוסלובקיה התפרקה בינתיים, ללא שפיכות דמים, לשתי מדינות נפרדות, ושתיהן מבינות היטב את צדקת ישראל. הנשיא הצ'כי זמאן ביטא זאת כבר לפני כ־15 שנה, כשהשווה בין יאסר ערפאת להיטלר, והסביר את הכתם המוסרי שבקריאה לכפות על ישראל מו"מ עם טרוריסטים החפצים בהשמדתה.

רוחות הידידות מנשבות גם עכשיו. הפרלמנט הצ'כי הכיר בירושלים כבירת ישראל, ומעבר השגרירויות של צ'כיה וסלובקיה לירושלים הוא שאלה של זמן. הסיסמה "למען חירותכם ולמען חירותנו" נכונה ב־2018, כפי שהייתה נכונה לפני 100 ולפני 50 שנה. היא תהיה נכונה גם במאה השנים הבאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר