דליה איציק, המורה שרצתה להיות נשיאה

לא כך רצתה דליה איציק לסיים את הקריירה הפוליטית שלה. המורה, שהגיעה לכנסת ב-1992 (לפני 20 שנה בדיוק) לאחר שכיהנה כיו"ר הסתדרות המורים בירושלים וכסגנית ראש עיריית ירושלים טדי קולק, וכן כחברת הוועד המנהל של רשות השידור, קידמה את הקריירה הפוליטית שלה עקב בצד אגודל. היא היתה יו"ר ועדת החינוך ויו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, היא זכתה לתמיכה של שמעון פרס (שעימו שמרה כל השנים על מערכת יחסים הדוקה), וב-1996 כבר נחשבה לאישה הראשונה של מפלגת העבודה לאחר שהביסה את אורה נמיר.

שלוש שנים לאחר מכן זכתה לראשונה לכהן כשרה בממשלתו של אהוד ברק (השרה לאיכות הסביבה). לאחר מכן שודרגה לשרת התמ"ת בממשלתו הראשונה של אריאל שרון ולשרת התקשורת בממשלתו השנייה.

איציק היתה תמיד מאוד אמביציוזית ובעלת חושים פוליטיים מפותחים. כשסיפרה ב-2006 כי ביקשה מאהוד אולמרט, ערב הקמת ממשלתו, להיות האישה הראשונה שתכהן כיו"ר הכנסת, הרימו רבים גבה, אבל היא הצליחה לשכנע אותו כשהפעילה מכבש לחצים מצד פרס וחיים רמון (שפרשו יחד איתה ממפלגת העבודה). איציק מילאה תפקיד זה היטב. היא השקיעה מאמצים בשיפור החזות החיצונית של הכנסת. אלה היו הימים הגדולים שלה. היא אירחה במשכן את הנשיא בוש, נשיא צרפת סרקוזי, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל וראש ממשלת בריטניה גורדון בראון. יריביה טענו כי הפכה את הכנסת לבמת אירועים, כשאירחה במשכן את התזמורת הפילהרמונית ואמנים ידועי שם כאנריקו מסיאס וקיימה ארוחות ערב רבות משתתפים.

לשיא הקריירה הגיעה כשמילאה במשך כמה חודשים את מקומו של נשיא המדינה משה קצב (כשהכנסת החליטה על נבצרותו עקב החשדות הפליליים נגדו).

איציק היתה אז בעננים וזכתה לשבחים רבים. אז ניצת אצלה הרעיון לרוץ לנשיאות. אבל היא לא רצתה להתמודד מול שמעון פרס וחיכתה להזדמנות הבאה.

אבל לאחר מכן באה הנפילה. בעיתונות נמתחה עליה ביקורת בשל השיפוצים שנעשו בביתה על חשבון הכנסת, קדימה כשלה בבחירות ב-2006 והיא נאלצה להיפרד בכאב לב מכס יו"ר הכנסת, שאותו כבש בשנית ראובן ריבלין (שהיחסים ביניהם עכורים למדי), ולהסתפק בתפקיד יו"ר סיעת קדימה.

איציק לא הצליחה להנהיג אופוזיציה לוחמת ונמרצת. ניכר היה בה שאיבדה את הנחישות לנהל מאבקים קשים. היא הלכה בין הטיפות כאילו היתה מהאו"ם במאבק בין ציפי לבני לשאול מופז על הנהגת קדימה, אך עד לפני ימים ספורים עדיין האמינה שאהוד אולמרט ישוב לזירה הפוליטית ויציל את קדימה מהתרסקות. אבל זו היתה אשליה בלבד. לכן החליטה איציק, ובצדק - ללכת עכשיו הביתה.