"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדוע משרד החינוך פוגע ברובוטיקה?

,עודכן

רובוטיקה היא תחום דעת המשלב מה שכל מערכת חינוך מבקשת שתלמיד ירכוש, בעיקר מיומנויות חשיבה ועבודה למאה ה־21. סדנאות הרובוטיקה הנחשקות בבתי הספר אינן נמצאות במישור הפורמלי של בחינות בגרות, ואולי דווקא בשל כך הן פורחות.

תלמידים אוהבי רובוטיקה, שהבגרות אינה הדבר החשוב בעיניהם, מקיימים ארגון מרשים שחברים בו, כמעט באופן מחתרתי, קבוצות ילדים הנותנות לעצמן שם, סמל ובגדים מיוחדים. הן מוצאות מתחם לא משומש בבית הספר ומקימות בו מעבדה משוכללת. הן מאוגדות בארגון עולמי בשם FIRST שיש בו אלפי מתנדבים ומדריכים.

במעבדות מתקיים הדבר הנפלא ביותר: חופש מחשבה ויצירה. יש בהן כלי עבודה: מחרטות, פטישים, מסורים, מקדחים, מיסבים וקפיצים, ועבודה בעץ ובאלומיניום. התלמידים משלבים בבניית הרובוט רכיבים מתחום התנועה, הפיזיקה והמכניקה. הם מתייעצים עם עמיתים בעולם על תכנות והפעלה, ומרכיבים מוח שנדרש לבצע משימות מגוונות. הם מחלקים ביניהם תפקידים ובונים חוקים.

הרגע הגדול קורה אחת בשנה. במעמד עולמי מרגש, תלמידים בכל העולם מקבלים משימה. לשם פיצוחה עליהם לבנות רובוט גדול ממדים ומשקל, שעליו עובדים במשך חודשים. לבנייתו הם נעזרים במהנדסים מהקהילה, רתכים וחשמלאים, לומדים חוקי תנועה ופיזיקה, ומשתפים פעולה עם קבוצות מתחרות בארץ בעולם. עזרה למתחרים היא המובן מאליו.

לקבוצת הרובוטיקה מקום חשוב בקהילה; חבריה מתנדבים מאות שעות בהוראת רובוטיקה בבתי ספר יסודיים ובחניכת קבוצות חדשות. כדי לתת הזדמנויות רבות לקבוצות המתחרות, מתקיימות כמה תחרויות אזוריות, עד לשלב הגמר המתקיים בהיכל מנורה־מבטחים. התחרות הסופית היא בת כמה ימים וכולה חגיגה של יצירה ותבונה של בני הנעורים - פסטיבל טכנולוגיה עילית שלא היה מבייש חברות מסחריות. הזוכות בתחרות ניגשות לתחרות העולמית בארה"ב. השנה, קבוצה מהוד השרון וקבוצה מדימונה התברגו בשלושת המקומות הראשונים בעולם.

''הצלחנו'', כתב בסוף השבוע שר החינוך בדף הפייסבוק שלו, "הבעיה מספר אחת של ההיי־טק הישראלי היא מחסור במהנדסים... יזמנו תוכנית להזנקת מספר הסטודנטים להנדסה. וכעת לראשונה: יותר הנדסה ממדעי חברה!" נושא ההנדסה חשוב לשר החינוך. מדוע אפוא הודיע לאחרונה מנהל מדע וטכנולוגיה במשרדו, שתקציב הרובוטיקה יקוצץ השנה באופן משמעותי, כי נגמר הכסף?

ההחלטה פוגעת באחד התחומים היוקרתיים ביותר. היא תאלץ לסגור קבוצות רובוטיקה, וקיום אחרות יחייב הורים במימון יקר. יש לצפות כי שר החינוך שמצהיר על מחויבותו לתחום ההנדסה, יורה לשנות את ההחלטה ולמצוא את התקציב לשירת הרובוט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר