"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להחזיר את האופניים החשמליים למדרכות

,עודכן

לא הגיוני שבן אדם ייסע עםאופניים חשמלייםבמהירות של 30-20 קמ"ש על המדרכה ויסכן את הולכי הרגל. אבל האם זה הגיוני שבן אדם ייסע במהירות של 30-20 קמ"ש לצד מכוניות שמגיעות ל-70-60 קמ"ש ויסכן את עצמו? התשובה היא - לא.

אני רוכב על אופניים חשמליים, מכיר את החוק, עברתי תיאוריה, יש לי רישיון ואני נוסע בזהירות רבה (ועם קסדה!) – ועדיין, מדובר בסכנת חיים. יסכימו על זה עשרות אלפירוכבי אופנייםשכמוני עוברים את הסיוט יום-יום על הכבישים, וכמוהם גם הנהגים שמפחדים לפגוע ברוכב תמים בלי לשים לב.

קצת נתונים:כשהאופניים החשמליים נכנסו לשוק הישראלי בעשור הנוכחי ועוד היה נהוג לרכוב על המדרכה (בשל חוסר אכיפה), מספר הפצועים עלה מחודש לחודש. הולכי הרגל התלוננו (ובצדק) שפוצעים אותם, ושמדרכה זה לא מקום לאופניים. בשנת 2014 היו כ-150 פצועים, ובשנת 2017 זה כבר עלה ל-480. רוב הנפגעים, נפצעו קל בלבד. רק אדם אחד נהרג כתוצאה מאופניים בשנים האחרונות, וגם במקרה האמור, לא ידוע אם מדובר באופניים חשמליים.

עכשיו נתבונן בצד השני של המטבע:בשנת 2017 נהרגו שמונה רוכבי אופניים, כולם כשנסעו על הכביש. השנה, לאחר המהפכה באכיפה, הוספת הקנסות והורדה כמעט טוטאלית של האופניים החשמליים לכביש – הפלא ופלא, המספר הכפיל את עצמו. 16 רוכבי אופניים נהרגו – והשנה עדיין לא נגמרה.

ההרוגים הם לא רק נערים בני 16 פזיזים ובלי רישיון. מדובר גם באנשים מבוגרים, אחראים, עם ניסיון, שנסעו לפי החוק ופשוט קיפחו את חייהם. למה? כי כביש זה לא מקום שבו צריכים לנסוע זה לצד זה, קופסת פח במשקל מאות קילוגרמים ובמהירות של 70-50 קמ"ש, לצד חתיכות אלומיניום עם גלגלים במשקל 20 קילו, שבקושי מגיעות ל-25 קמ"ש. מים ושמן אם תרצו.

ועוד לא דיברנו על החוק והפרדוקס שהוא מציע לנו. אם תיכנסו עכשיו לרכב ותיסעו בעיר מגוריכם במהירות קבועה של 20 קמ"ש, במקום שבו מותר 50 קמ"ש - בהנחה שהכביש פנוי ואין תנאים חריגים - אתם עוברים על החוק. אתם לא נוהגים באופן סביר. החוק מכיר בזה שלנסוע לאט מדי ביחס למהירות התנועה, זה דבר שמסכן את כולם. אז למה זה בסדר שאופניים יעכבו את התנועה? למה זה בסדר שרוכבי האופניים יגרמו לכולם לצפור ולעקוף אותם בכעס (ותוך כדי צפירות נוספות)?.

אני בעד חובת חבישת קסדה. בעד הגבלת גיל על נסיעה (ואכיפה מסודרת של העניין) וכמובן בעד שייסללו עוד שבילי אופניים. אבל לפני הכל – אני בעד שיחזירו אותנו למדרכות ויפסיקו לסכן לנו את החיים. כי בסופו של יום, זה הערך הכי חשוב לנו, כישראלים, כיהודים, כבני אדם.

אם אתם לרגע לא לוקחים צד (רוכב אופניים או נהג רכב) וחושבים על כך בצורה הכי אובייקטיבית שיש: מה אתם מעדיפים? מספר פצועים (שרובם קל) מדי שנה, או מספר הרוגים מדי שנה? התשובה ברורה.

יש להחזיר את האופניים למדרכות מייד, קודם כל כדי לשמור על חייהם – ורק אז לחשוב על פתרון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר