ההפגנה של עם ישראל

זו היתה ההפגנה הגדולה שהייתה אי פעם בישראל. אילו הייתה נערכת בכיכר רבין ועם האמנים הקבועים - היו כבר שידורים חיים משם.

מאות אלפי ישראלים באו אתמול לכותל לעצרת ההמונים, שבמרכזה ברכת הכהנים. הם הפגינו שעם ישראל חוזר לארצו ולמקורות.

אבל, זה, לא תפס את הכותרות. אז למי שהפסיד - הנה דו"ח של עד ראייה.

אלה שהגיעו לא היו חרדים ולא חילונים, לא אשכנזים ולא ספרדים. הם היו עם ישראל.

מאז שעות הבוקר, רחבת הכותל הענקית לא הפסיקה לקלוט את ההמונים שזרמו אליה ברגל דרך סמטאות העיר העתיקה.

תקראו לזה "הפגנה", או "עצרת" - כמו פעם, "עצרת תהיה לכם". המטרה היא אחת: להפגין את הקשר לציון ולבית המקדש כמרכז חיי האומה.

זה היסוד של העלייה לרגל, מצווה שהייתה מוטלת שלוש פעמים בשנה על כל יהודי בזמן המקדש וכעת היא מתחדשת.

פעם, לפני 2,000 שנה, הם הגיעו לירושלים רכובים על חמורים, מהגליל ומהדרום ואפילו מבבל וממצרים. היום הם מגיעים במטוסים ובמכוניות מרחבי הארץ והעולם.

"מעולם לא אמר אדם לחברו צר לי המקום בירושלים", אמרו עולי הרגל בימי המקדש.

אתמול עמדו כולם צפופים בשמש הקופחת והקשיבו למילים הקדושות של ברכת הכהנים, הנישאות באוויר ומהדהדות מעל גגות וכיפות העיר העתיקה. אפילו תינוקות פסקו מבכי בעת שנשמעה ברכת הכהנים העתיקה מפי מאות הכהנים: "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם".

לידי עמדו שני צעירים וצעירה מארה"ב, הם ללא כיפות.

הצעירה גערה בחבריה באנגלית: "אל תצלמו ואל תביטו על הכהנים, God is there".

מה שנכון. אנחנו לא מביטים בכהנים בזמן הברכה "לפי שהשכינה שורה על ידיהם", כפי שנכתב במקורות. ואכן, God היה שם אתמול.

חשתי זאת בעיניהם ובפניהם של המוני בית ישראל. מביטים אל הקודש, ומהאספקלריה שלהם ניבטת השכינה.