"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אבו מאזן: עדיין פרטנר

,עודכן

בעקבות פגישתו עם מחמוד עבאס, פנה רה"מ לשעבר אהוד אולמרט אל המצלמה שניצבה במוקטעה שברמאללה, ואמר שאבו מאזן הוא המנהיג הפלשתיני היחיד שיכול לעשות שלום. הוא נאבק בטרור, הוא מחויב לפיוס והוא מסוגל לעשות זאת, לדבריו.

ייתכן שאולמרט צודק, וכל שהיה חסר להסכם ב־2008 הוא חודשים ספורים. קשה להוכיח זאת. אני מעריך ששני הצדדים היו מחויבים למציאת פתרון, ומשניהם שמעתי, לפני עשור, על נכונות עמוקה להסכם.

אבל השיחות התקיימו על רקע החשדות בפלילים של אולמרט, הקרע הגדול שבין חמאס ופת"ח והעימות האלים שהתלקח בין שתי התנועות ביוני 2007. כבר אז היה ברור שעבאס איבד את רצועת עזה ואינו יכול לדבר בשם חמאס, הפוסל כל מהלך מול ישראל.

עבאס אכן היה, ונותר, פרטנר לחתימה על הסכם, אף שאין ודאות שבכוחו לממש את כל סעיפיו. כל הטוענים, כמוני, שעבאס "יכול" להביא להסכם, מוכרחים לערוך הבחנה בין "יכול לחתום" ל"יכול לממש".

ב־2004 זכה עבאס ב־62 אחוזים מקולות הפלשתינים בגדה המערבית ובעזה, ושני חלקיה של הרש"פ לא היו עוד מנותקים. באותם ימים הוא שאף מאוד להגיע להסכם, וסביר שגם היה מסוגל לממשו. רה"מ דאז, אריאל שרון (בניגוד לקודמו בתפקיד, נתניהו, שנפגש עם ערפאת פעמים רבות), סירב לקיים מו"מ ישיר עם עבאס וטען שאין כל הבדל בין פת"ח בראשות אש"ף לבין חמאס. הוא שיגר לרמאללה את בנו כדי להפגין את זלזולו בנשיא החדש. הוא דחה את היוזמה הערבית וכל דיאלוג משמעותי עם הפלשתינים.

כיום אין עבאס יכול לדבר בשם כל הפלשתינים, ואינו מסוגל לייצג את רצועת עזה. גם הסיכום לייצר "מעבר בטוח" בין עזה לשטחי יהודה ושומרון לא יוכל להתממש. למרות זאת, עבאס עדיין מעוניין בהסדרה, ונראה שיהיה מוכן לחתום על הסכם היסטורי עם ישראל.

הסכם כזה אמור להפעיל את המחויבות הכלל־אסלאמית לקיים קשרים נורמליים עם ישראל. משמעות הדבר היא שיותר מ־50 דגלים של המדינות המוסלמיות יתנוססו על שגרירויותיהן בירושלים הישראלית. הן מבחינת החזון הציוני והן מבחינת מצבנו הגיאו־אסטרטגי, מדובר בהישג עצום.

אבל הסכם השלום יוכל להתממש, בשלב זה, בגדה המערבית בלבד, ואילו ברצועת עזה נצטרך לנסות להגיע לשביתת נשק עם חמאס. גם אם יורשו של עבאס יהיה מוכן לחתום על הסכם שלום עם ישראל, עצם ההמתנה לו הוא הימור מסוכן.

לכן שומה על הרוצה בשלום בין ישראל לפלשתינים, לעשות מאמץ גדול כל עוד עבאס מכהן בתפקידו, מביע נכונות ומוסמך לחתום. עם זאת, אין להתעלם מכך שההסכם יחול על הגדה בלבד, וגם במסגרת מצומצמת זו, מימושו יכלול אתגרים רבים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר