הכניסה והיציאה החפוזה של אורי שגיא לזירה הפוליטית מותירות ביצה טובענית של קושיות, ורק מעט תשובות יצוקות. פגשתי בו בוועידת מפלגת העבודה בגני יהושע, וכמעט אמרתי לו שייאלץ לעבור דרך חתחתים בטרם יגיע לבחירות המקדימות - הפריימריז - ועצרתי בעצמי מחמת אי הנעימות שבהבעת צפי שחור סתם כך. אולם ידעתי כי הארץ רוחשת טיעונים כלפיו - שקריים או נכונים - וכי יקומו עליו כפי שאירע לפני 17 שנים בבקשו להציב את מועמדותו במחוז הרצליה של העבודה. שמה של אשת העסקים אשר דיווחה לשלי יחימוביץ' על אירוע לפני עשרות שנים - נשמר בסוד. לא נמסר גם לו. אך סביר להניח כי אם התוכן נכון, האירוע זכור לו, וממילא הוא יודע מה שמה. בינתיים כל תל אביב יודעת מי היא. נכון שאין כאן התנכלות פוליטית, אך שגיא לא קיבל (ולא ממש ביקש) הזדמנות להתגונן. אפשר שהיה מקבל את עצת פרקליטו אמנון זיכרוני (גם פרקליטי, לגילוי נאות) להיאבק אילו שוכנע כי זו תהיה התלונה הראשונה והאחרונה. לא נוח עם תלונה אלמונית, שאין דרך לבדקה. גם לא ברור מה חומרת ההטרדה שמייחסת לו אשת העסקים. הפרטים ידועים למתי מעט. ייתכן כי מה שנורא היום היה כמעט בבחינת היתר אז, אבל עדיין הפצע אשר נחרת בליבה ובנפשה ובגופה של אשת העסקים עמוק. הרי לא היתה אצה להתלונן מקץ עשרות שנים עקב תקרית של מה בכך. חלף זמן רב מדי. יש התיישנות. אין הליך פלילי וגם לא יכול להיפתח. אם כן, ייתכן כי המהלך הוא של יחימוביץ', אבל ההתנסחות היא בבחינת חריצת דין על שגיא שאינה במקומה. בלי מידע, ולצורכי דיון עצמי בלבד, אם נניח כי היו דברים בגו ברמה של תוקפנות, שפרטיה אינם ידועים. האם ייתכן כי חזר בתשובה? תיקן את דרכיו? במדינה שבה עבריינים שהורשעו או עדיין נאשמים מעזים לבקש את הנהגת האומה לידיהם, מה לנו שגיא שבפועל לא הועמד מעולם לדין? מצד אחר, אין סיבה שיניחו לו לתפוס מקום בצמרת המדינה אם יש כתם אפשרי כזה בעברו, ובעיקר שלא ידוע אם הודה בו בפני עצמו והתחבט והצטער וחזר בו בכנות. שגיא ידע כי הוא שור מועד. אולי שור מועד שלא בצדק, אבל בזמן שנותר עד הבחירות לא יספיק לחצות את הר הבירורים בדרך אל משכן הכנסת. מראש אסור היה לו להתגרות בגורלו. יחימוביץ' לא יכלה לנהוג אחרת אף שנקלעה לשיפוט בלי משפט, לחריצת דין בלי דיין.האזרח המצוי נותר עם התשובה המנופקת לו מימי חכמים: תיקו.
