"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא רק התיכון אחראי להצלחת התלמיד

,עודכן

אחת מיוזמות הדגל שבהן מתגאה השר בנט היא הכתרת 292 חטיבות עליונות בתיכונים בישראל כמצטיינות בתחומים שונים: מניעת נשירה, שילוב תלמידי חינוך מיוחד, שנת שירות, גיוס לצבא, הצטיינות בהישגי הבגרות ועוד. למורים העובדים בחטיבות אלה יינתן תגמול נאה במשכורת ספטמבר, מ־3,122 שקלים ועד 8,326 שקלים למצטיינים ביותר. סכום נאה ביחס לשכר המורים.

האבסורד הוא, שבאותו בית ספר ובאותו חדר מורים, נמצאים יחד מורים מחטה"ב ומהחטיבה העליונה, אך מי שזוכה בפרס כספי הם מורי החטיבה העליונה בלבד. עמיתיהם וחבריהם, מורי חטיבות הביניים, שליוו ולימדו אותם התלמידים בשנים קודמות, לא נמצאו ראויים להכרה והערכה, למרות עבודתם המשותפת.

תגמול מורי החטיבה העליונה מעביר מסר שגוי גם בהתייחסות לבתי הספר היסודיים והגנים, שהם שותפים מלאים להצלחת התלמידים. הרי הצלחתו של התלמיד בנויה על תשתית והשקעה של הרבה אנשי חינוך בדרך, ולא רק אלה ''המובילים לחופה''.

רבים שותפים להצלחה: הגננת שסייעה לילד להיפרד משולי שמלתה ולצאת לשחק בחצר, היא מופת; המורה שסייעה לתלמידה בכיתה א' לרכוש קריאה ולהעשיר את עולמה, ראויה להערכה; המורה שעודדה תלמיד בעל צרכים מיוחדים לצאת לטיול שנתי, וליוותה אותו במהלכו, היא מלאך; היועצת שתמכה בתלמידה שנשברה לרסיסים בגיל ההתבגרות, כשהוריה התגרשו, היא מצטיינת; המחנך, שאימץ עם ילדי כיתתו גן ילדים לבעלי צרכים מיוחדים, הוא מורה לחיים; המורה להוראה מתקנת, שתלמידיה חוששים להתנתק ממנה במעבר מחטה"ב לחטיבה העליונה, היא מורה מוצלחת. כל אלה מורים נפלאים שעושים את מערכת החינוך למצטיינת.

הענקת פרס להישגי המורים בחטיבה העליונה היא שגיאה, גם משום שמתעלמים מאחד מעקרונות היסוד החשובים בחינוך: התהליך. נתינת פרס להישגים בחטיבה העליונה משדרת, שהתוצאה היא חזות הכול, והיא חשובה מהתהליך. אבל בחינוך זה לא כך. ישנם בתי ספר מעולים להזדמנות שנייה, שלישית ורביעית, שלעולם לא יזכו בפרס על פי קריטריונים אלה. תרומתם לנערים ונערות שנדחו מכל מסגרת, וזכו לסיים בהם י"ב כיתות, לא תסולא בפז. מרבית תלמידיהם לא יצליחו במבחני הבגרות, לא יילכו לשנת שירות, ואולי לא יבצעו שירות צבאי משמעותי; אך הם עוברים תהליך חשוב של השתלבות עתידית בחברה, ויהיו אנשים יצרנים ונורמטיביים.

המסר שמעבירה הנהלת משרד החינוך בחלוקת פרסים למורים המלמדים בישורת האחרונה של הלימודים, הוא המשך העצמת הרושם המוטעה שיש להורים על מערכת החינוך: הגן לא חשוב, בית הספר היסודי לא חשוב, חטיבת הביניים לא חשובה - רק התיכון והבגרויות; ''שם קורים הדברים החשובים''.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר