צאו לנו מהצלחת

הסיפור הזה שאנחנו חושפים כאן היום ובימים האחרונים, על הפאניקה של האוצר מהבג"ץ של טרה ותנובה נגדו, אמור להדאיג את האזרחים, הצרכנים. זה התחיל באיומים והמשיך בהצעה ל"עסקה", לטעמנו לא כשרה, או לכל הפחות לא ראויה.

החטא הקדמון הוא "מחיר המטרה" - אותו מחיר שהרפתנים מכתיבים לשוק הקרטלי של החלב. מחירי מוצרי החלב המפוקחים הם נגזרת של אותו מחיר - אין באמת שוק לאותם מוצרים, שבאופן אנכרוניסטי ותלוש מהמציאות הנוכחית, מוכתבים גם הם. במקור הם נועדו לאפשר לכל משק בית לצרוך חלב ומוצרים בסיסיים באותו שוק קרטלי. אלא שכיום אפשר להשיג מחירים נמוכים יותר על ידי פתיחת השוק לתחרות עם העולם. ברור שזה מה שראוי לעשות. אלא ששר האוצר מותיר את האפשרות הזו כאיום - אם תנובה לא תסכים להצעה, הוא עלול "לנקום" בה באמצעות פתיחת השוק.

"הנקמה" הזו היא בדיוק מה שצריך לעשות, לטובת כלל האזרחים. הסיבה היחידה לכך ששר האוצר לא עושה זאת היא שהוזלה על ידי תחרות עלולה להיתפס כמובנת מאליה. יתרה מכך, מהלך מעין זה כרוך במאבק עם החקלאים, שיתנגדו לו. כך שגם אם הוא יצליח בסופו של דבר, הרי שפירות התחרות ייראו בתוך כמה חודשים ואילו כחלון זקוק להישגים מיידיים, כאלה שאפשר יהיה להציג אחרי החגים. אם המזימה הזו תצליח האוצר יוכל להראות שבתקופתו המחירים לא עלו ואילו מייד אחרי שעזב הם זינקו - מין קסם שכזה. אלא שכל עוד לא מבטלים את החטא הקדמון - מחיר המטרה - ברור שהעלאה במחיר הזה צריכה לגרור ייקור מיידי של מוצרי החלב שבפיקוח. לכן ברור שבג"ץ יקבל את טענת המחלבות שלא הן אלה שצריכות לספוג את ייקור חומר הגלם שלהן. גם לשר החקלאות הדבר ברור, ולראיה הוא הסכים לחתום על ייקור מוצרי החלב שבפיקוח.

הפרשה הזו כולה היא הסיבה לכך שאסור לפוליטיקאים להכניס יד לצלחת שלנו. אין שום צידוק למחירים בפיקוח, אין שום צידוק למכסות ולהגבלת תחרות. רוצים לעזור לחקלאים? תנו להם תמיכה תקציבית שקופה.