חוק הלאום: התנגשות ציביליזציות

כשהדמוקרטיה הישראלית תהיה שוויונית, כדרישת המתנגדים לחוק הלאום, יבוטלו בה חוקים בלתי שוויוניים המקנים חניות השמורות רק לנכים, יציאה מוקדמת יותר מהעבודה לאימהות לילדים, תמיכות כספיות לילדים טעוני חינוך מיוחד, טיפולי שיניים בחינם לניצולי שואה, הקלות במיסים לתושבי יישובי פיתוח מרוחקים, פטור מגיוס צבאי לערבים וכניסה בלתי שוויונית לתוך צומתי דרכים.

מאחר שאין לחשוד במתנגדים לחוק הלאום, שבכוונתם לדרוש גם את ביטולם של החוקים הבלתי שוויוניים המוזכרים, הרי שטענתם שהחוק הוא בלתי דמוקרטי, מלמדת שאינם מבינים דמוקרטיה מהי.

הדמוקרטיה שנועדה למנוע עריצות, דומה למכונית שנהגה משתמש בה לאור שני ספרים: "ספר המכונית" המונפק ע"י היצרן, ובו נכתב כיצד לתפעל ולתחזק אותה, כדי למצות את מירב יתרונותיה ולהאריך את ימיה; ו"ספר התעבורה" שלאור ערכיו הוא מקבל את החלטותיו בכביש הדמוקרטי.

הפילוסוף עמנואל קאנט הזהיר, שבאמצעות השיטה הדמוקרטית (המכונית), ניתן ליצור מדינת בני שטן (כפי שאכן קרה בגרמניה). כדי למנוע זאת, הוא חיבר לדמוקרטיה קוד מוסרי, שבסיום הכנתו גילה, שהוא זהה למוסר התנכ"י ששלל קודם בשל מקורו התיאולוגי.

מאז שקמו, פועלות הדמוקרטיות המודרניות לאור תמרוריו של מוסר הצדק התנכ"י (הדמוקרטיות האנגלוסקסיות), ולאור תמרוריו של מוסר השוויון שאת ערכיו קובעים אנשי רוח מתחלפים (הדמוקרטיות האירופיות).

המתח העצום בפוליטיקה הישראלית לא נוצר בגלל מחלוקות מהותיות על אופן תפעול ותחזוק המכונה הדמוקרטית, וגם לא בשל כובד משקלם של הנושאים העומדים בפני ההנהגה הישראלית. סיבת המתח - שחוק הלאום הביאו לשיא נוסף - היא התנגדות ל"תקנות התעבורה" הבלתי כתובות של הדמוקרטיה הישראלית.

תקנות אלו נועדו ליצור, עוד מתקופת "היישוב", חברה המבוססת על צדק (כל אחד מקבל כגמולו) ברוח "מוסר הנביאים" (שלאורו נקבעו החוקים הבלתי שוויוניים שהוזכרו למעלה) - ולא על שוויון, ברוח מוסר נביאי אירופה.

השוויון נוגד את טבעם הבלתי שווה של בני האדם, ולכן כפייתו בחקיקה גרמה באירופה - מרגע פרוץ המהפכה הצרפתית, ועד לרגעים אלה ממש (ספרד, דנמרק) - לשרשרת בלתי פוסקת של מתחים חברתיים, שבמאה ה־20 הובילו לאסונות.

על הבלבול הערכי הקיים בישראל יכולה להעיד ראש האופוזיציה לבני. מצד אחד היא תובעת, ובצדק, שישראל תתנהל באופן מוסרי לאור "ואהבת לרעך כמוך", שהוא ערך עליון ב"מוסר הנביאים" הממוקם בין ערך "החרות" לערכי "הצדק והשלום"; אך באותה נשימה, היא גם תובעת להתנהג בשוויוניות - ערך הופכי ומנוגד למוסר הנביאים (אגב, תמונתה בבגד עליו כתובה המילה "שוויון", מזכירה מאד את ציור האישה בכרזה האייקונית של "המהפכה הצרפתית" המכריזה על "שוויון, חרות אחווה").

הנהיגה בו זמנית לאור ערכי שני ספרי תעבורה שונים והופכיים היא זו שמחוללת בפוליטיקה הישראלית את ההתנגשויות רבות העוצמה. יש לה סיבות רבות שהחשובות שבהן הן לעניינינו שתיים: הראשונה היא, שערכיו של "מוסר הנביאים" אינם מוכרים לציבור החילוני, משום שהנחלתם האינטנסיבית בחינוך החילוני פסקה, כשהשלטון עבר לימין. הסיבה השנייה היא, שהגורמים המתמחים בהפצת הדמוקרטיה - ובכלל זה מערכת החינוך לאזרחות - מצרפים ל"ספר המכונה" שהם מפיצים ומלמדים, אך ורק את "ספר התעבורה" של המוסר האירופי, שערכיו הם הכלי היחיד שבו דורות של ישראלים חילוניים שופטים את התנהלות הדמוקרטיה בישראל.

את התקלה הזו שיכולה, כאזהרתו של קאנט, לגרום לכך שישראל תיהפך בתהליך דמוקרטי למדינה שונה מזו שלשמה הוקמה, חייבים לתקן בדחיפות, באמצעות גיבוש קוד מוסרי לאומי מבוסס על "מוסר הנביאים", ובאמצעות עריכת דיון דמוקרטי ציבורי, נוקב ככל שיהיה, על ערכי ההצעה שתגובש, מתוך ההבנה, שלצד הדמוקרטיה הישראלית, חובה לבסס גם דמוקרטיה יהודית.