בזכות התגובה המהירה - נמנע פיגוע גדול יותר

הלב דואב על הרצח ביום חמישי ביישוב אדם, אבל מוכרחים לשאוב עידוד מהדרך שבה הסתיים מסע הרצח של המחבל. יותם נפגע ונהרג. אך אסף רביב, שהיה בסביבה, היה חמוש והגיב במהירות. מסע הרצח נגדע בתחילתו, עם כל הכאב על הנפגעים.

התוצאות בניסיון הראשון לחדש את גל הטרור ששכך ביהודה ושומרון, מבחינה "צבאית", הן חיוביות. צריך לקוות שחיסולו המהיר של המחבל ירתיע חקיינים. אין דבר מרתיע מכישלון ברור של מעשה תוקפנות; ואין דבר שמעודד את חידוש אנרגיית הטרור מהצלחה, שגם אותה קצת קשה להגדיר.

יש גם לקח מסוים מהפיגוע. אין כנראה דרך לאבטח הרמטית יישוב יהודי הממוקם בסביבה עוינת. פריסת היישובים יוצרת מערכת של ביטחון קולקטיבית ברמה הלאומית, אך היא גם חושפת את המתיישבים לסיכונים. מערכת הגדר היתה ללא חיישנים. ואם זו היתה גדר קצת יותר "חכמה" - האם זה היה מונע את החדירה? ספק.

בסופו של דבר, בסוג המלחמה העממית שישראל נתונה בה אין תחליף למודעות, לערנות ולהימצאות של אנשים נושאי נשק כמעט בכל מקום. אלה יכולים להיות חיילים עם נשק או אזרחים הנושאים נשק ברישיון. תגובה נכונה ומהירה - רצוי גם מדויקת - היא עדיין המהלך הצבאי האפקטיבי. בעוד בצילומי העיתונות נראים חיילים ומג"בניקים מסתערים לעבר האירוע, "הקרב" כבר הוכרע. על ידי אזרח אחד.

לא צריך הרבה דמיון כדי להבין מה היה קורה אלמלא תגובתו המדויקת והמהירה של אסף. נוסף על האפשרות שנתיב הדמים הרצחני היה מתארך, סביר מאוד שיחידות גדולות היו נגררות לפעילות הדרושה אחרי פיגוע: סריקות, סיורים, מרדף, סגרים, חיפושים, מחסומים ומה לא. כל המלחמה הגדולה הזאת נחסכה, וכך יחידות צה"ל יכולות להתפנות לפעילות מנע ייעודית נגד פיגועים נוספים שאולי נמצאים בקנה.

כך הוכרע גם הפיגוע הנורא ביישוב חלמיש לפני מעט יותר משנה. מי שמנע את המשך הטבח בבית משפחת סלומון היה אחד מבני המשפחה שעצר את המחבל, נאבק איתו, ונהרג בסוף. אך הוא הספיק לעכב בעדו עד שהופיע הצנחן שירה במחבל.

אם יש לקחים מאירועים מהסוג הזה, הם שאין תחליף לסיורים רגליים בתוך היישובים ומחוצה להם. בידיעה שמחסומים פיזיים דינם להיפרץ.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!