"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מסמך יצחקי: חומר נפץ ללא פיקוח

,עודכן

בשישי האחרון חשף קלמן ליבסקינד ב"מעריב" פרטים נוספים על המסמך המצמרר שנוצר בימי ניצב מני יצחקי, אז ראש אח"ם, מסמך סודי ביותר, המרכז ומלקט "מידעים מודיעיניים" על עשרות חברי כנסת ועוד כמחצית משרי ממשלה מכהנים. על הדרך נוספו גם ראשי רשויות עירוניות. הדלפת המסמך ממשיכה הדלפות קודמות שהורגלנו בהן - לא "חור בדלי", אלא זרם אינסופי של הדלפות מכוונות וזדוניות.

המסמך המסווג, המזכיר את פנקסנותו של ג'ון אדגר הובר ראש ה־FBI, מודלף דווקא בימי המפכ"ל רוני אלשיך, איש השב"כ(!), שהובא במיוחד מחוץ למערכת, כדי להצילה, להבריאה מחולייה כי רבים המה, כדי רקב וכאוס. אתמול פניתי בתלונה מפורטת למח"ש וליועמ"ש לממשלה, לפתוח בחקירה לאיתור המדליף ומניעיו. ההדלפה, לבדה, מעצימה עוד את חוליי המערכת המשטרתית המדממת, גם לקראת סיום כהונתו המיוחלת של המפכ"ל אלשיך.

מצמרר לדעת כי במסמך החסוי הלז, מופיע גם שמו של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן. במקרה שיחליט לא להאריך את כהונת אלשיך בשנה נוספת, יהיה מי שידאג לעשות במידע שימוש, בתזמון "גאוני", כמו בפרשת גל הירש, ערב מינויו למפכ"ל. גם אז שלפו מנבכי הכספת את המסמכים המאובקים כדי לסלק את הירש מכס המפכ"ל.

לצד חומרת ההדלפה - בהיותו מהסודיים שמחזיקה חטיבת המודיעין של המשטרה - ולצד חומרת התוכן, בולט בעיקר אופן השימוש בתכניו והעיתוי. רוצה לומר, "אופן השימוש" ו"הוראות השימוש" של ה"יצרן" ב"פצצה המתקתקת" הזאת, שאינה אלא כלי בידי קברניטי המשטרה - ברצותם יתעלמו ויעצמו עין, וברצותם ישתמשו בו כנשק יום הדין, נגד מי שאינם חפצים ביקרו, במועד ובמקום הנוח בעיניהם.

החמור מכל הוא שאין כאן לא פיקוח ולא בקרה על "נוסחת השימוש" במסמך המצמרר הזה. מקום שבו ראינו אך לאחרונה, כיצד מנעו מח"כ יואב קיש, לבדוק, לשאול ולדרוש על מעלליו של ניצב רוני ריטמן, ראש להב 433 הפורש בעל כורחו; ועל התנהלותו, בפרשת חקירות רה"מ בנימין נתניהו - על המניעים ושיטפון ההדלפות. הישיבה שתכנן קיש נמוגה לה בהינף קולמוס ואגודל, באותה מהירות שבאה לעולם. זאת, בהוראת היועמ"ש לממשלה. את בקרת הסנאט האמריקני או הקונגרס - לא תמצאו כאן.

יוצא שאין שום גוף סטטוטורי שיפקח על השימוש במסמך המצמרר, להגיע לשורש מטרותיו, תכניו, מהותו ומיהותו. בכנסת, הסבירו המפכ"ל אלשיך וניצב יצחקי, בחוסר נוחות, כמי שכפאם שד, כי המסמך נועד רק "ליצור בקרה על איסוף המודיעין". אבוי לאירוניה. מדובר בחומר נפץ, רימון שנצרתו עשויה להיפתח ביום הדין, רגע לפני קידום או מינוי, רגע לפני הכרזה על תפקיד של מי "שאינו משלנו".

ההתנהלות הזאת מזכירה משטרים אפלים, במיוחד כשהיא נעשית בסתר, ללא הפיקוח והבקרה הנדרשים מצד "המבוגר האחראי".

וזאת יש לזכור: אלה שדאגו לייצר את המסמך בחדרי חדרים, ואלו שהדליפו, הם האחראים על אכיפת החוק, על חקר האמת, וגם על חקירות תיקי 1000, 2000, 3000 ו־4000. אלה שחובה לחקור אותם ולדרוש את פשר מעשיהם - באים לחקור אותנו! בבחינת המותר למלך, אסור על העבד. אז מי ישמור על השומרים? מי יפקח אחר המפקחים ויסתום את החורים?!

עו"ד פיני פישלר היה קצין משטרה ביאח"ה בימי ניצב בנימין זיגל ז"ל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר