אולמרט מטריד את המדינה

הקטע שהוצג אמש בחדשות ערוץ 2 היה נתפש כתצלום הזוי בכל מדינה נאורה. עיתונאים הקיפו בחיוך אדם שהורשע זה עתה בארבע פרשיות של הפרת אמונים ונאשם בעצם הימים האלה בקבלת שוחד, והפצירו בו להודיע לציבור אם יסכים להנהיגו בבחירות הקרובות.

גם המיקום היה הזוי. אוניברסיטה מכובדת כמו פרינסטון או הרווארד לא היתה פותחת את שעריה להרצאה מאת אדם שהורשע בפלילים. לא כן אוניברסיטת תל אביב. היא הזמינה את המורשע להטיף מוסר בענייני מדינה. האם המרכז האוניברסיטאי באריאל הוא המוסד שאינו נוהג כאקדמיה ראויה או דווקא זה שברמת אביב-

אהוד אולמרט מוסיף להטריד את המדינה. הוא מורט את עצביהם של ציפי לבני, שאול מופז ויאיר לפיד. הם מתבוננים בו פעורי פה. נאלצים לעקוב אחריו. הוא מתעתע בהם בסרבו להודיע אם יעז להתמודד, אם לאו. סיבוך דרמטי דווקא לאופוזיציה.

לפי הפרשן הפוליטי של האתר YNET אטילה שומפלבי, הושגה הבנה בין לבני לבין אולמרט: אם אחד מהם לא יחזור לזירה - חציו השני של הצמד משוחרר מכל מחויבות. אך אם כל אחד מהם יחליט לרוץ - הם יעשו כן ברשימה משותפת. כמו בשיר "שנינו יחד, וכל אחד לחוד". אך להערכתי, ללבני אין כל אינטרס לרוץ עם אולמרט. התמיכה בה גדולה יותר. הצטרפותו עלולה לא רק להוסיף לה אלא גם לגרוע ממנה.

לבני גם לא תחבור אל שלי יחימוביץ' למרות "שיחת העומק" שלה עם עופר עיני. בפניה שלוש אפשרויות: להישאר בבית, ואולי לרוץ ברשימה משל עצמה, או שיימצא הסדר בינה לבין יאיר לפיד.

ההכרעה במפלגות המרכז-שמאל משמעותית. שאר האגפים נחלקים לשניים: סיעות שבהן הרכב ההנהגה הבאה ברור, כישראל ביתנו וש"ס, וכאלה שבהן הולכת וקרבה נקודת השיא לקראת ההכרעה בקלפי המפלגתית. זה עיסוק סיטוני בטובת הפרט. כל אחד לעצמו, איש לנפשו. כמו העמדת העדשות של חדשות ערוץ 2 למסע פריימריז מייגע של מיכאל איתן. סתמי, נראה כמו תשדיר שירות.

בכל זאת אין יום בלי הפתעות. אתמול נאמר כי האלוף (מיל') אורי שגיא הוא הקלף הביטחוני של מפלגת העבודה. שגיא איש מיוחד במינו. יש לו תפישה מקורית של המציאות. אך יחימוביץ' חייבת להיכנס לכוננות ספיגה. יהיו בעיות לרוב.

ביסודו של דבר, הליכוד והעבודה לכודות בשיטת הפריימריז שמגרעותיה צפות ונחשפות מדי ארבע שנים. אך שתי מפלגות אלה הן אשר יעצבו את מערכת הבחירות. הליך זה יתקיים רק בעוד כחודש. הזירה תרתח לאיטה.