י"ז בתמוז: אובדן הריבונות משליך על ימינו

י"ז בתמוז הוא אחד מאותם ימים הממחישים בצורה חדה את החלוקה של העם היהודי לשני קהלים - דתיים וחילונים. שומרי המצוות יצומו ביום הזה, והחילונים ברובם יתעלמו. חבל, ההיסטוריה העומדת מאחורי י"ז בתמוז דווקא יכולה לדבר לציבור החילוני, מכיוון שההתרחשויות המצוינות בו הןטרגדיה לאומית.

המסורת היהודית מזכירהשבי"ז בתמוזהובקעה חומת העיר ירושלים במצור הרומאי (התלמוד הירושלמי מוסיף שגם בחורבן הבית הראשון אירעה פריצת החומות בתאריך זה). המפלה הזאת היתה לאבן דרך מרכזית בתולדות עמנו. המצור של הכובש הזר, שנמשך זה שלושה חודשים, השיג את מטרתו - מרגע שהחומות הובקעו, היתה נפילתה של העיר רק שאלה של זמן, והחורבן הסופי הפך בלתי נמנע.

למעשה, הטרגדיה של י"ז בתמוז פתחה שרשרת אירועים נוראיים, שכללו אובדן הבית הלאומי בארץ ישראל, רצח המוני של היהודים בידי הרומאים, הגליית היהודים מארצם ותחילת התלאות של גלות ארוכה. הכישלון המלחמתי של י"ז בתמוז גזר את גורלו של עם ישראל לאלפיים שנה קדימה. כל מה שיקרה אחר כך - לרבות הסבל שיידעו קהילות יהודיות בכל התפוצות ושיאו בשואה - הוא תולדה של ההפסד הצבאי שנחלנו לפני 1948 שנה בדיוק.

כל מי שנותן את דעתו למשמעות הדרמה שהתרחשה במהלך ההגנה על ירושלים בשבעה עשר בתמוז, מוצא את עקבותיה גם בימינו. לפי המתואר בכתבי יוסף בן־מתתיהו, ביום פריצת החומות נקראו להילחם אף הכהנים בבית המקדש. אמנם זה כבר לא היה יכול להציל מחורבן, אבל המחיש את הגורל המשותף של כל היהודים. כשם שהלחימה על ריבונות יהודית צריכה להיות משותפת, כך גם הזיכרון הלאומי. התענית, המתלווה לזיכרון י"ז בתמוז ונתפסת בעיניים חילוניות כסממן דתי, לא צריכה להפקיע מתודעת החילונים את החשיבות המכרעת של היום הזה עבור כולנו.

מידת ההקפדה על המצוות אסור לה שתקבע אם נזכור או נשכח, חלילה, את אובדן עצמאותנו. כמה עצוב שהמועד המסמן יותר מכל את אובדן הממלכתיות של עמנו, אינו נוכח כמעט בתודעת הישראלים החילונים, והרי הם מתייצבים להגן על הממלכתיות הזאת. באותה מידה, עצוב שיהודים שומרי תורה ומצוות זוכרים באופן כה ברור את נפילת החומות שהגנו על הממלכתיות היהודית לפני אלפיים שנה, ובוכים על כך בכנות ובתמימות, אבל נמנעים מהגנה על החומות העכשוויות מפני אויבים חדשים.

טרגדיות העבר צריכות לאחד בין כל חלקי העם היהודי, ולא להפריד בינינו. זיכרון י"ז בתמוז עשוי להפוך לגשר שיאחד את המחנות. כך נשכיל להתמודד עם כל מכה בעתיד.