"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

י"ז בתמוז: אובדן הריבונות משליך על ימינו

,עודכן

י"ז בתמוז הוא אחד מאותם ימים הממחישים בצורה חדה את החלוקה של העם היהודי לשני קהלים - דתיים וחילונים. שומרי המצוות יצומו ביום הזה, והחילונים ברובם יתעלמו. חבל, ההיסטוריה העומדת מאחורי י"ז בתמוז דווקא יכולה לדבר לציבור החילוני, מכיוון שההתרחשויות המצוינות בו הןטרגדיה לאומית.

המסורת היהודית מזכירהשבי"ז בתמוזהובקעה חומת העיר ירושלים במצור הרומאי (התלמוד הירושלמי מוסיף שגם בחורבן הבית הראשון אירעה פריצת החומות בתאריך זה). המפלה הזאת היתה לאבן דרך מרכזית בתולדות עמנו. המצור של הכובש הזר, שנמשך זה שלושה חודשים, השיג את מטרתו - מרגע שהחומות הובקעו, היתה נפילתה של העיר רק שאלה של זמן, והחורבן הסופי הפך בלתי נמנע.

למעשה, הטרגדיה של י"ז בתמוז פתחה שרשרת אירועים נוראיים, שכללו אובדן הבית הלאומי בארץ ישראל, רצח המוני של היהודים בידי הרומאים, הגליית היהודים מארצם ותחילת התלאות של גלות ארוכה. הכישלון המלחמתי של י"ז בתמוז גזר את גורלו של עם ישראל לאלפיים שנה קדימה. כל מה שיקרה אחר כך - לרבות הסבל שיידעו קהילות יהודיות בכל התפוצות ושיאו בשואה - הוא תולדה של ההפסד הצבאי שנחלנו לפני 1948 שנה בדיוק.

כל מי שנותן את דעתו למשמעות הדרמה שהתרחשה במהלך ההגנה על ירושלים בשבעה עשר בתמוז, מוצא את עקבותיה גם בימינו. לפי המתואר בכתבי יוסף בן־מתתיהו, ביום פריצת החומות נקראו להילחם אף הכהנים בבית המקדש. אמנם זה כבר לא היה יכול להציל מחורבן, אבל המחיש את הגורל המשותף של כל היהודים. כשם שהלחימה על ריבונות יהודית צריכה להיות משותפת, כך גם הזיכרון הלאומי. התענית, המתלווה לזיכרון י"ז בתמוז ונתפסת בעיניים חילוניות כסממן דתי, לא צריכה להפקיע מתודעת החילונים את החשיבות המכרעת של היום הזה עבור כולנו.

מידת ההקפדה על המצוות אסור לה שתקבע אם נזכור או נשכח, חלילה, את אובדן עצמאותנו. כמה עצוב שהמועד המסמן יותר מכל את אובדן הממלכתיות של עמנו, אינו נוכח כמעט בתודעת הישראלים החילונים, והרי הם מתייצבים להגן על הממלכתיות הזאת. באותה מידה, עצוב שיהודים שומרי תורה ומצוות זוכרים באופן כה ברור את נפילת החומות שהגנו על הממלכתיות היהודית לפני אלפיים שנה, ובוכים על כך בכנות ובתמימות, אבל נמנעים מהגנה על החומות העכשוויות מפני אויבים חדשים.

טרגדיות העבר צריכות לאחד בין כל חלקי העם היהודי, ולא להפריד בינינו. זיכרון י"ז בתמוז עשוי להפוך לגשר שיאחד את המחנות. כך נשכיל להתמודד עם כל מכה בעתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר