77 שנים: ה"פרהוד" והפרעות ביהודי ערב

בחג השבועות התש"א, 1 ביוני 1941, החל ה"פרהוד" בעיראק, פרעות דמים ביהודים על ידי המון מוסלמי זועם. כ־200 יהודים נרצחו ואלפים נפצעו, רכושם נשדד ובתיהם הוצתו באש. רבים אינם יודעים שהפרהוד אינו אירוע חריג בנוף המזרח־תיכוני. כמעט בכל מדינה ערבית התרחש במאה ה־20 טבח ביהודים.

הראשון אירע ב־17 באפריל 1912 בעיר פס שבמרוקו. הסולטן מולאי עבד אל־חפיד חתם על חוזה שהפך את מרוקו למדינת חסות צרפתית. מסירת השטח לשליט נוצרי נתפסה על ידי התושבים כבגידה, אבל מאחר שידעו כי הצרפתים חזקים יותר, פגע ההמון המרוקאי דווקא ביהודים וברכושם. 51 יהודים נרצחו ובתים רבים נבזזו.

ב־3 באוגוסט 1934 חייט יהודי ושמו אליהו חליפה, תושב קונסטנטין שבאלג'יריה, קילל את המוסלמים והעליב את האסלאם בעת שהיה שיכור. התוצאה: פרעות ביהודי קונסטנטין שגרמו ל־25 הרוגים ל־38 פצועים.

ביום ציון הצהרת בלפור, 2 בנובמבר 1945, כשנודע לערבים כי גרמניה הנאצית הובסה, פרצו פרעות דמים ביהודים בכמה מדינות ערביות. במצרים, במהלך המהומות של האחים המוסלמים נגד הבריטים במחאה על הצהרת בלפור, נרצחו 10 יהודים ונפצעו 350, נשרפו בתי כנסת ובתי אבות, וכן בית החולים היהודי, ונבזזו יותר מ־100 בתי עסק יהודיים. בלוב נרצחו כ־140 יהודים, בתי כנסת נשרפו ובתים נבזזו.

יום אחרי קבלת תוכנית החלוקה באו"ם, ב־1 בדצמבר 1947, שוב פרצו פרעות דמים ביהודי ערב. הערבים לא הבינו מדוע היהודים, שחיו בקרבם 1,400 שנה כאזרחים נחותים, עומדים לקבל מדינה. בחלב שבסוריה נרצחו 75 יהודים.

בעדן שבתימן נרצחו כ־80 יהודים, חנויות נבזזו ובתי כנסת הוצתו. אלפי יהודים ברחו מעדן ושוקמו במחנות ריכוז בתנאים לא אנושיים, מה שהוביל למבצע "כנפי נשרים" ולהגעתם ארצה של אלפי יהודי תימן.

ושוב מרוקו - שלושה שבועות אחרי הקמת מדינת ישראל, ב־7 וב־8 ביוני 1948, אירעו פרעות באוג'דה ובג'ראדה. 42 יהודים נרצחו ומאות נפצעו. ב־12 ביוני, בטריפולי שבלוב, ויכוח בין ערבי ליהודי התפתח לתגרה המונית. 14 יהודים נרצחו.

בחודשים יוני-יולי 1948, בתגובה להקמת המדינה ולתבוסת המצרים במלחמת השחרור, בוצעו מעשי חבלה והתקפות באזורים היהודיים בקהיר על ידי האחים המוסלמים, שבשנות המלחמה העולמית ספגו תעמולה נאצית ופשיסטית. עשרות יהודים נהרגו ונפצעו.

בעקבות ניצחוננו במלחמת ששת הימים הוציאו מנהיגי ערב את תסכולם על יהודיהם. למעשה, המלחמה הביאה להגירתם של אלפי יהודים ממדינות ערב בעקבות התנכלויות, מאסרים (במצרים נאסרו כ־600 יהודים לתקופות של שנה עד שלוש שנים), מעשי רצח (בלוב ובמרוקו), ביטול אזרחות (עיראק ומצרים), גירוש והפקעות רכוש (עיראק, לוב, מצרים וסוריה). בכיכר העיר בבגדד נתלו ב־27 בינואר 1969 תשעה יהודים, חלקם קטינים, באשמת שיתוף פעולה עם ישראל.

באמצע שנות ה־80 נחטפו 11 יהודים לבנונים על ידי חיזבאללה וכעבור חודשים אחדים הוצאו להורג כ"סוכני מוסד". הסיבה היתה סירובה של ישראל לנהל משא ומתן לשחרור פעילים שיעים.

הטענה שיהודי ערב חיו בשלווה ובביטחון - אין לה על מה להסתמך. כפי שהוזכר לעיל, ברוב המדינות התרחשו מעת לעת פוגרומים, שלא לדבר על מעשי רציחות רבים שלא נכללו במאמר זה.

לא היהודים צריכים להתנצל על ניצחונם ב־1948, אלא הערבים. אסור לנו לחתום על הסכם שלום עם מדינה ערבית כלשהי, מבלי לקבל התנצלות ופיצויים על רכוש היהודים שנבזז. הגרמנים, הפורטוגלים והספרדים התנצלו ושילמו. מדוע לפטור את הערבים?

העולם הערבי בוער כיום, ורבים שם מאמינים שהסיבה לכל הכאוס בארצות ערב נובעת מכך שהערבים לא שמרו על היהודים כשהיו תחת שלטונם, כפי שהקוראן ציווה; אללה מעניש עכשיו את הערבים על מה שעשו ליהודים.