עכשיו נזכרתם?

מכבי ת"א המשיכה בתנופה שלה מהמשחק בב"ש עם פתיחה מהממת נגד בית"ר ירושלים. הצהובים לחצו גבוה, הניעו את הכדור במהירות וביעילות והצטרפו במספרים גדולים לאיזורים המסוכנים.

מכבי עברה מהר ונכון מהגנה להתקפה תוך שהיא מנצלת את היתרון שלה במרכז המגרש. הצהובים הגיעו פעם אחר פעם עם יתרון מספרי מול ההגנה ויצרו מצבים קלים לשערים. מכבי שוב נהנתה מיכולת נהדרת של דור פרץ במרכז המגרש, שנמצא בכושר נפלא ושל אייל גולסה שעשה ככל העולה על רוחו.

האיש הפעיל במשחק ההתקפה היה אבי ריקן עם פעולות נהדרות, שער נפלא ואיומים רבים על השער.

למה לא ראינו את ההתלהבות הזאת והרצון הזה ברגעי האמת של העונה. שני המשחקים האחרונים רק ממחישים את הפוטנציאל של הקבוצה, שלא מומש העונה.

זה היה אחד המשחקים הטובים של מכבי ת"א העונה אבל את המשחק הזה, כמו את הניצחון בב"ש, צריך לסמן בכוכבית עם הערה בואו נראה אתכם ממשיכים את זה בעונה הבאה.

מי שלא יהיה בעונה הבאה הוא ברק יצחקי, שעלה למשחק רגע לפני שהוא תולה את נעליו. יצחקי הוא אחד השחקנים המוכשרים ביותר בליגה, שחקן עם יכולת אישית גבוהה מאוד שעשה הישגים יפים מאוד. אילולא הפציעות הקשות שעבר הוא היה מגיע רחוק יותר.

ביום בו טביב הודיע שהוא בדרך החוצה גם השחקנים שלו לא הופיעו למשחק. הבוס עזב בצהריים, שחקניו עזבו את המשחק בדקה הראשונה. זה היה על גבול המביך מבחינת האורחים. איזה פערים בין חלקי הקבוצה, איזו הפקרות במרכז המגרש.

מעבר לפערים המקצועיים, המשחק הזה לימד כמה בית"ר רחוקה מהצמרת הגבוהה בפן המנטלי. לשחקני בית"ר אסור להגיע בגישה כזאת ולהיראות ככה אפילו במשחק שהוא לפרוטוקול. טביב יכול להצטער על מלחמות ההתשה שבית"ר מנהלת עם שחקנים כמו שכטר ו-ורד, שסחבו את הקבוצה בפרקים רבים של העונה, ובגלל עניינים של חוזים נשארו מחוץ לעניינים בשבוע החשוב ביותר.

למזלה של בית"ר מכבי הורידה קצב והסתפקה בשלושה שערים אחרת זה היה נגמר הרבה יותר רע ומר מבחינתה.

באר שבע גדולה על הליגה

הפועל ב"ש הגיעה לסמי עופר למשחק אלוף האלופים הבלתי רשמי נגד הפועל חיפה והוכיחה שהיא גדולה על מחזיקת הגביע. עם הרכב מאולתר היא הכניעה ללא תנאי את חיפה בביתה.

שתי הקבוצות שבימים האחרונים היו עסוקות בעיקר בחגיגות הגיעו מאוד משוחררות והתוצאה הייתה משחק פתוח, עם פחות משמעת טקטית ודגש על משחק ההגנה, מה שהביא להרבה אירועים ליד שני השערים.

הפועל חיפה עלתה ליתרון מוקדם ומוצדק אבל ככל שהמשחק התקדם ב"ש נכנסה למשחק, השתלטה על מרכז המגרש והגבירה את הלחץ וכמו אלופה אמיתית הפכה את הקערה על פיה. אם בחלק הראשון הורגש חוסר התיאום בקבוצה של בכר, בעיקר במשחק ההתקפה שם ראינו ציוותים נדירים מבחינתה, הרי שבהמשך היא העלתה הילוך, העלתה את רמת ההשקעה והאגרסיביות והתוצאה לא איחרה לבוא.