"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חדשות 20: ביקורת על קצה המזלג

,עודכן

הגעתי לחדשות ערוץ 20 בעקבות חברי דורון סרור, בעל חנות ברמלה שאני פוגש מדי שבוע בקניותיי במקום. הוא סיפר בהתרגשות ששידור החדשות הראשון היה עבורו חגיגה. הוא וחבריו התלבשו יפה, קנו מזטים והתיישבו בהתרגשות מנצחת מול המסך. "זה כבר שלנו", אמר לי.

התיישבתי גם אני לצפות שלושה ימים בחדשות שאמורות להביא קול שטרם נשמע. לו נדרשתי, הייתי משנה את השפה השלטת בה, שלא משרתת אותה. שעה של מהדורת חדשות היא זמן ארוך. הרבה מהנושאים מציגים את הישראלי כקורבן הנמצא בסכנת הכחדה, מאוים ומפוחד.

"יד לאחים" הפך לארגון הצלה בינלאומי, המינהל האזרחי תומך פלשתין, עאהד תמימי מחבלת והאו"ם על פי הפרשן הוא "האינטרנציונל האנטישמי המובהק עלי אדמות".

השפה המוגשת נבנית באופן מגמתי ומטעה. כשדנה סומברג פותחת בדרמטיות "בשורה טובה, הלוחם אלאור אזריה יוצא לחופשי מהכלא", הערוץ מתבלבל ולא נוהג בממלכתיות. אלאור אזריה עבר על החוק, נשפט כדין, נענש ונכלא. אזריה אינו אסיר ציון המשוחרר משבי האויב, אלא אדם שעשה מעשה חמור ביותר ויש מקום שגם ערוץ 20 ידברר זאת לקהל שלו.

הפרשנים הצמודים למגישה הם לטעמי עקב אכילס של התוכנית ופוגמים ברצינותה. נראה שלעורכי החדשות קשה למלא שעה שלמה בנושאים (עניין של זמן ומשאבים), ולכן גייסו צמד פרשנים למלא את הזמן. ככל שמדובר ביורם שפטל, ולצידו יערה זרד או מאי גולן, הפרשנות עצבנית וגסה ולא ברורה תכליתה.

כך אומר שפטל על יהונתן גפן, שנודע כי יופיע ביד לבנים: "זה משהו (גפן?) שאפשר להגדיר אותו כאויב הערבי בעברית, האדם האחרון שניתן לצפות ממנו לשים רסן על הלוע השמאלנית מרעילת הבארות הקיצונית שלו". יערה זרד: "הגיע הזמן שישים רסן על הפה".

למחרת אומר שפטל על כתבת המשך: "אסור בשום פנים ואופן לתת לכפות רגליו הטמאות לזהם... כל אמירה שיוצאת מהלוע שלו... כמו האויב הערבי בעברית". גולן, בניסיון לאגף את שפטל מימין ולהצר את חופש הביטוי, אומרת: "זו פעם ראשונה בהיסטוריה שאני חולקת על שפטל".

לא ברור במה זכתה מאי גולן להיות פרשנית, כשהיא מפיקה משפטים כמו "כל האוניברסיטאות בארה"ב הן חממה להסתה כנגד ישראל" או "בסביבת נתניהו אומרים ש...". היה ראוי שתרכוש ניסיון חיים, השכלה רחבה ומעט צניעות, קודם שתתהדר בתואר פרשנית טלוויזיה.

מכל ליבי אני מאחל לערוץ 20 הצלחה. בשלושת הימים שצפיתי בו לא שמעתי קול אחד מהאופוזיציה. רק רוצה להזכיר שבדמוקרטיה יש דבר כזה. זה לבטח ישווה לחדשות אופי רציני יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר