"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חקיקה שטחית פופוליסטית ומזיקה

,עודכן

הפרסום של המדד הערכי של מכון "בצדק" בשבוע שעבר זכה לביקורת מצד ח"כ איציק שמולי, שדורג במקום האחרון במדד מבין כל הח"כים. הסיבה למיקומו הגרוע פשוטה: הוא הגיש במושב הנוכחי עשרות הצעות חוק פופוליסטיות ובלתי שקולות, העלולות לפגוע בצמיחה ובתעסוקה וודאי שאינן מקדמות שגשוג כלכלי וחברתי. הנה דוגמאות אחדות.

ח"כ שמולי הגיש הצעות חוק לפטור ממע"מ על תרופות. פטור ממע"מ הוא באופן כללי אמצעי מדיניות גרוע שנזקיו רבים. מדינות שהלכו בדרך זו מצטערות על כך, אך בשל לחצים של קבוצות אינטרסים חזקות מתקשות לבטל הטבות מס שניתנו בעבר. גם ארגון ה־OECD ממליץ לשמור על אחידות בסיס המע"מ. לעצם העניין, המדינה מממנת את סל הבריאות במיליארדי שקלים בשנה. הצעות אלו מנסות לעקוף את עבודתה המקצועית של הוועדה שדנה כיצד לחלק את התקציב המוגבל של סל התרופות וכיצד להבטיח שתועלת כל תרופה תיבחן מול החלופות. הצעת החוק גם מבקשת לעקוף את סדרי העדיפויות בתקציב המדינה, הקובעים את היקף המשאבים המופנים לבריאות, על חשבון תחומי הוצאה אחרים. המצב אף יותר מורכב, כי חלק מהתרופות שמחוץ לסל ממומן על ידי חברות ביטוח. ההנחה שהפחתת המע"מ תתגלגל כולה למחיר לצרכן לא מציאותית; חלקה ישמש רק להגדלת רווחי חברות התרופות. הדבר נכון במיוחד במקרה של תרופות נדירות המיוצרות בחברת תרופות מונופוליסטית.

שמולי חתום על הצעה ל"איסור על מכירת מוצרים במחירי הפסד" שקודמה באמצעות השדולה החקלאית בכנסת, בלי לצרף סימוכין לנזק שכביכול נגרם לציבור. יוזמי החוק מתיימרים להיות "חברתיים" ומרבים לדבר על יוקר המחיה, אך בפועל מקדמים חוק שצפוי לייקר את המוצרים, ובמיוחד מוצרי המזון שגם כך יקרים יחסית. הצרכנים לא טיפשים ולא בהכרח חושבים שמוצר מוזל אחד מעיד על יתר המוצרים בחנות. מדובר בגישה הרואה בציבור הצרכנים קהל חלש וחסר אונים, שזקוק ל"הגנה" מתמדת. חשיבה כזו מייצרת הרבה עבודה למחוקקים, אך אינה מיטיבה עם הצרכנים. נכון יותר (אך כנראה פחות פופוליסטי) להפחית את יוקר המחיה בתחום המזון באמצעות פירוק הקרטלים החקלאיים (מועצות הייצור) ופתיחת הענף לתחרות בינלאומית (הפחתת מכסים ומכסות מגן).

שמולי יזם חוק שמטרתו העסקה ישירה של עובדים בשירות הציבורי. ההצעה מתעלמת משורש הבעיה: היעדר גמישות תעסוקתית בסקטור הציבורי ועודף עצום של כוח אדם יקר ומיותר, שעלות השכר וההטבות (חלקן חריגות) המשולמות לו נופלות על כתפי הציבור, כולל השכבות החלשות. הח"כ הנמרץ חתום על ההצעה לביטול "הנומרטור", כלי שמטרתו לסייע בשמירה על משמעת תקציבית מצד הממשלה וזכה לשבחים, כולל בדו"ח ה־OECD, שקבע שהוא ראוי ל"תמיכה עזה". שמולי קידם הצעת חוק "תוספת שכר עבור נסיעה", שמטרתה עידוד תושבי הפריפריה להיכנס למעגל התעסוקה. הצעה זו מגדילה את עלות העסקתם של עובדים מהפריפריה והופכת את העסקתם לפחות כדאית עבור מעסיקים.

יבול החקיקה של ח"כ שמולי מתאפיין אפוא בניתוח שטחי ולא מקצועי, בהיעדר מודעות לכך שמישהו צפוי לשלם מחיר גבוה על "רוחב ליבו" של המחוקק, ובהעדפה בולטת של פופוליזם ו"נראות" על פני שיפור מהותי של רווחת הציבור.

ניסן אברהם הוא ראש צוות החוקרים במכון החשיבה "בצדק".

ד"ר מיכאל שראל הוא ראש פורום קֹהלת לכלכלה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר