בוועידת הנגב בדימונה, סיפר אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו, על פגישתו קודם לכן עם היזם והמיליארדר אילון מאסק. לדבריו, מאסק אמר לו שהנגב יכול לספק לישראל את כל צרכי האנרגיה. "הנגב הוא העתיד האנרגטי של מדינת ישראל. אתם יכולים לפרוס כאן מערכות סולריות שייתנו יותר אנרגיה ממה שאתם צריכים. אנרגיה נקייה".
אכן, ישראל, שאנרגיית השמש שלה גלויה מאז ומקדם, לא השכילה עד כה לנצל את המשאב הבלתי מתכלה לצורך אספקת אנרגיה נקייה לתושביה. האמת שסופקה כאן, מאחורי הביקורת האפשרית על הממשלה, היא הצגת מראה מול פניהם המתחסדות של אלו הרואים בכל רצון למינוי אישי של שר מעשה המדיף שחיתות ציבורית. ברצותם לנשל את נבחרי הציבור מהיכולת למשול, העצימו את כוחה של הפקידות, בעיקר המשפטית והכלכלית, עד למצב שבו שר המבקש ליישם מדיניותו נקרא לסדר על ידי "אנשי המקצוע", המסבירים באמצעות טיעונים מתקנות שהם עצמם תיקנו מדוע אי אפשר (לא חוקי, לא כלכלי) לממש את היעדים שהציג.
האנרגיה המתחדשת, ובמיוחד הפוטו־וולטאית (סולארית), היא דוגמה מצוינת. ב־2011 הציב משרד האנרגיה והמים יעד של ייצור ואספקת 10 אחוזים מכלל האנרגיה הנצרכת לשנת 2020 באמצעות אנרגיה מתחדשת. אז הציב. השוק, המוצף ביצרנים שביקשו לספק את הסחורה, הסתבך במכסות ותעריפים והתמודדות עם תב"עות (תוכניות בניין עיר) ורישיונות מסוגים שונים ותקנות - כולם, לדעת יוצריהם "המקצועיים", קדושים, כמעט בבחינת תורה למשה מסיני. 60 מסמכים שונים בדרך לקבלת הרישיון הנכסף להתקנת פאנלים סולאריים(!), והטלת ארנונה נוספת על מי שמנצל את גג ביתו לייצור חשמל סולארי, במקום הסבסוד הרווח בכמה ממדינות ה־OECD. ביורוקרטיה במיטבה.
רשות החשמל, שמעמדה כישות עצמאית שאינה כפופה לשום שר עוגן בחוק, בחרה לעסוק בתעריפי הגז על חשבון תפקידה העיקרי: פיקוח על עבודתה של חברת החשמל, וקידום דחוף של תוכנית חירום לשדרוג רשת הולכת החשמל. וכך, גם כאשר הוקמו מתקני האנרגיה ורשת ההולכה המזדקנת לא גדלה במקביל, נוצר מחסום ממשי בין הייצור להולכה.
היעד המופחת שקבע שר האנרגיה יובל שטייניץ ל־2030, בהיקף של 17 אחוזים מאספקת החשמל, אינו משקף את רצון השר, לא את רצון ראש רשות החשמל החדש - שהסיר רבים מהחסמים - ובוודאי לא את יכולת היצרנים הפרטיים. זהו יעד מציאותי הנובע מכשל פקידותי; אותו כשל שעיכב במשך שנים הקמת מתקנים להתפלת מים. זו אותה פקידות, המושכת ללא חשש בחוטי התקציב (ראה דו"ח המבקר), ביודעה שקובעי הדעה יפנו את האצבע המאשימה לממשלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו