ארוכה הדרך להרשעה

תפילת 18 גורסת: "וְלַמַּלְשִׁינִים (וְלַמִּינִים) בַּל תְּהִי תִקְוָה, וְכֻלָּם כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אוֹיְבֶיךָ מְהֵרָה יִכַּרֵתוּ, וְתַכְנִיע אוֹתָם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ". גם היום נתקל כל עד מדינה בציונים דומים "לשבח" אפילו מפיו של יו"ר הקואליציה ח"כ דודי אמסלם. אל תקנאו לכןבעדי המדינה, שאולי מצליחים למלט את עצמם מריח הליזול בבתי המאסר ומטריקת הדלתות והמנעולים הכבדים - אך לא מצליחים לעולם למחוק את אות הקין שעל מצחם.

הרגע שבו שוקל אדם אם להפוך לעד מדינה - קשה כשאול. השאול עמוקה ומאיימת שבעתיים כאשר הוא מוסר פרטים נגד אדם מהקהילה שלו, מדומיו ומקבוצת ההתייחסות שלו. איני מעביר בכך ביקורת על מוסד "עד המדינה", שהוא רע הכרחי כדי לפצח עבירות שנעשות במסתרים. לחברה יש עניין רב בצבירת ראיות נגד המושחתים שבבניה, כדי שאפשר יהיה להעמידם לדין ואף להרחיקם מהחברה על מנת להרתיע את כלל עובדי הציבור.

בנוסף, לעיתים הפתרון הנכון לאדם הוא להפוך לעד מדינה, בייחוד כאשר הוא מבין שנוצל על ידי אחר שעשהו ככלי בידיו. אך מכאן ועד לצהלות בעלי הדעה, שגורסים כי נגזר בכך דינו של ראש הממשלה, הדרך המשפטית לכך עוד רבה, ארוכה וקשה. גם אםמוסר פילבר בחדרי החקירותכי "החלטותיו" שהיטיבו עם בזק כמנכ"ל משרד התקשורת הן הנחיות שקיבל משר התקשורת (רה"מ) - אין בכך סוף פסוק.

כדי להרשיע אדם בפלילים, יש לדעת מה הייתה כוונתו ולא רק מה היו מעשיו. עבירת שוחד נעברת אך ורק במקום שאפשר יהיה להוכיח כי הסיבה להחלטותיו המיטיבות עם בזק של שר התקשורת - ניתנו למר אלוביץ' כתמורה לסיקור חיובי שיקבל ממר אלוביץ' ותוך ידיעה מראש שכך יהיה. אם החליט אלוביץ' על קו מערכתי ברור ללא כל קשר לשר - אין עבירה. אם החליט שר התקשורת את החלטותיו ללא קשר לאלוביץ' - אין עבירה גם כן. לכן היחידים שיכולים לשפוך אור על כוונות מאחורי מעשים הם השר הנכבד ואלוביץ'. כל עד מדינה אחר - לא יוכל לתרום לכך דבר.