נתניהו, אני והשוחד

מקבל אחריות. טוב, עדיף שאודה לפני שהדפיקות בדלת יעירו את כל הרחוב. בקרוב יזמנו גם אותי לחקירה: גם לי יש יחסי שוחד עם ראש הממשלה. אני מצביע בשבילו בבחירות, וזה מה שהוא נתן לי בתמורה עד עכשיו: ביטחון כפי שמעולם לא היה כאן, הפך את המדינה שלי למעצמה כלכלית, שתושביה חיים מצוין, ואני חייב להוסיף, עם מערכת בריאות מדהימה (שהצילה את חיי - השוחד האולטימטיבי). במילים אחרות, עסקת השוחד שעשיתי עם נתניהו די השתלמה לי. אז אל תספרו לי שהפשע לא משתלם. 

אבל זה לא הכל, בזכות עקשנותו של נתניהו על מתווה הגז מול מתקפת החמוצים, השבוע נחתם חוזה שיכניס למדינה שלי מסים על עסקה של 15 מיליארד, וכל זה אחרי שהחוזה הקודם יכניס למדינה שלי מסים על עסקה של 10 מיליארד. ועוד משהו: זה אולי ייראה לכם קטנוני, אבל אני נורא נהנה מזה שהוא מעצבן את השמאלנים. אפשר אם כן לסכם שעסקת השוחד שלי עם נתניהו הרבה יותר גדולה מאשר עסקת השוחד שלו עם מילצ'ן. לי יש טעם יקר, אני לא מסתפק בסיגרים. 

כל זה מוביל לסיפור הישן הבא, על יהודי פשוט שהתעשר: טענה אשתו לפניו, כל החשובים בעיר נקראים בבית הכנסת לעלות לתורה "מורנו", ואילו אתה, קוראים לך סתם בשמך, כאילו אתה חוטב עצים. לך אל הרב ודרוש ממנו שגם לך יקראו "מורנו".

הלך היהודי אל הרב וביקש זאת, אז אמר לו הרב: "דע לך, שבגן עדן עורכים שולחן מיוחד לכל בעלי הכינוי 'מורנו'. ליד אותו שולחן יושבים גם אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרן, וכולם לומדים תורה. אם אתן 'מורנו' לטיפש כמותך, יושיבוך בקצה השולחן, ולא תוכל ליהנות מהסעודה של כל הצדיקים".

חזר היהודי לביתו וסיפר לאשתו מה אמר הרב. אמרה אשתו: "כך אמר לך הרב משום שבאת אליו בידיים ריקות. חזור אליו והבא לו זוג תרנגולים לפסח והוא ימצא פתרון".

הלך היהודי אל הרב והביא לו זוג תרנגולים. אמר לו הרב: "מהשבת הקרובה והלאה יקראו לך 'מורנו'". 

שאל היהודי: "ומה יהיה על סעודתי בגן עדן?" 

ענה הרב: "אל תדאג, תמורת זוג תרנגולים יפים כאלה, אתן את התואר 'מורנו' לעוד כמה טיפשים כמוך, ובגן עדן יערכו לכולכם שולחן מיוחד ואתה תשב בראשו". 

 

כולנו חשודים. פרסומת למכוניות צעצוע, הונגריה

 

חרדת הגיוס. הצדיקים מהפלג הירושלמי - קראתי באיזה אתר - מאיימים לחדש את ההפגנות נגד "גזירת הגיוס". הם משתמשים בין השאר במילה ״קנטוניסטים״ (קנטון = מחנה צבאי), אזכור היסטורי לראשית המאה ה־19, כאשר ברוסיה נלקחו בכוח ילדים ממשפחותיהם, וגודלו להיות חיילים בצבא הצאר. רובם אבדו ליהדות. אז בפלג הזה לא לומדים לימודי ליבה, אבל מכירים היטב את ההיסטוריה. 

מאותה תקופה, שרד הסיפור הבא שמופיע בכרך השלישי של כתבי רבי אלתר דרויאנוב: באותו הזמן נהגו לומר: על שלושה דברים התפללו תמיד יהודי רוסיה - שיהיה להם ממון הרבה, שיהיו בניהם קצינים בצבא ושיהיו רשאים לגור בכל רחבי המדינה.

נענה האל לתפילתם של היהודים, אבל על פי דרכו: הם הרוויחו במלחמה ממון הרבה, אבל בעקבות המהפכה, כל הממון נעשה חסר ערך, כחתיכת חרס. בניהם נעשו קצינים בצבא, אבל הצבא הפך לגוף שנוא ומושמץ - ואז כבר ממש לא היה משנה להם איפה יגורו.

 

מידה כנגד מידה. אחרי שריססו גרפיטי ליד שגרירות פולין, ממשלת פולין דרשה שמדינת ישראל תתחייב להגן על הדיפלומטים שלה. התשובה הנכונה לפנייה הזו צריכה להיות: אנו מתחייבים להגן על שלומם של הדיפלומטים הפולנים בארץ, פחות או יותר באותה מידה שפולין הגנה על שלומם של היהודים שחיו בשטחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו